ממספר לשם
בתי ילדים רבים הוקמו מיד עם תום השחרור, ברחבי אירופה, כגון בסלבינו באטליה, בדסק בהונגריה , בפריז ועוד. הילדים שנאספו בבתי הילדים לאחר המלחמה, לוו בהרבה זיכרונות מהעבר, פחדים, חשדנות, חוסר יציבות, תהיות וחששות לגבי העתיד. בעזרתם של מדריכים מסורים הם עברו תהליך של שיקום פיזי ונפשי שסייע להחזירם לחיים נורמליים. בחרנו להתמקד בתהליך השיקום שעברה קבוצת ילדים יתומים, ניצולי מחנה בוכנוולד, בבית הילדים בטאברני בצרפת.

בינואר 1945, עם פינוי אושוויץ ומחנות אחרים במזרח, הגיעו לבוכנוואלד אלפי אסירים יהודים. בין מפוני אושוויץ היו כמה מאות ילדים ונערים יהודים, ובשבילם הוקם ב'מחנה האוהלים' צריף מיוחד, 'בלוק הילדים 66', ובו שוכנו יותר מ-600 ילדים ונערים. הילדים סופחו למחנה בשל חוסר בכוח אדם במפעלי החימוש לקראת סוף המלחמה. בחורף 1944-1945 פונו המחנות במזרח עקב התקדמות הצבא האדום, ועשרות אלפי אסירים הוצעדו מערבה בתנאים נוראים בצעדות המוות. חלק מצועדים אלו הגיע לבוכנוואלד, בהם מספר ילדים יהודים ששרדו את הזוועות במזרח. בסוף המלחמה, לאחר השחרור, הגיעו חלק מהילדים לבית הילדים בטאברני שבצרפת שבראשו עמדה גברת יהודית המנדינגר-פייסט.
מיוני 1945 ועד מאי 1947 ניהלה יהודית את בית היתומים היהודי של פליטי מחנה הריכוז בוכנוואלד, [מטעם ארגון ההצלה והסעד אוז"ה] באמבלוא ואחר כך בטאברני שליד פריס. עם ילדי בוכנוואלד שבהם טיפלה נמנו הסופר אלי ויזל חתן פרס נובל לשלום, והרב ישראל מאיר לאו.
בית ילדים זה אותו ניהלה יהודית, היווה עבור הילדים גשר בין עולם המחנות לבין החיים החדשים. הפעילויות שלפניך יעסקו בדרכים בהם פעלו המדריכים כדי להבריא את הילדים ולהחזירם לחיים נורמליים.
לפעילות
פעילות - גירסת הדפסה