ממספר לשם

פעילות מס 1: נס השיקום

מכתב ששלח הסופר אלי ויזל כעבור שנים למנהלת המוסד בטאברני, בו שהה:
"יהודית היקרה. בעיני רוחי אני רואה את עצמי, אני רואה אותנו בשנת 1945... את המדריכים ההמומים, את הילדים המבולבלים. היודעת את? לגבינו, השתייכתם לעולם אחר... הכל הפריד בינינו: השפה, התנאים החומריים, ובעיקר – הזיכרונות. היודעת את יהודית? השתתפנו בצערכם...
סבורים הייתם שבידכם לחנך אותנו, אך הצעירים שבינינו ידעו שבעתיים יותר על ערכם של דברים, על אפסות החיים ועל נצחונו הברוטלי של המוות. לא הרשימו אותנו לא גילכם ולא הסמכות שבידכם... חשנו חזקים מכם...אכן, כפול היה האתגר, ושלכם לא נפל משלנו. ההגיון אמר שסופנו כשלון. וכי כיצד, ובשם מה, יכולנו לפעול יד ביד? ... הופעתם בחיינו בטרם עת: עדיין שרויים היינו באבלנו. על פי ההיגיון, יהודית, נגזר עלינו להיות מסוגרים, כמו מאחורי חומה .ואף על פי כן, תוך זמן קצר נמצאנו כולנו בצד אחד. נס זה, למי אנו חבים אותו? לכם, אתם ידעתם להפנות את פני הילדים אל האמון, אל הפיוס, אל העתיד והחברה...
התדעי ביום מן הימים איזה תפקיד מילאת בחיינו? "(יהודית המדינגר, ילדי בוכנוואלד. הקדמה)

מדוע מכנה אלי ויזל את התהליך אותו עברו הילדים במוסד כנס?

פעילות מס' 2 - שינוי הרגלים
פעילות מס' 3 - מה שמך?
פעילות מס' 4 - מניין באת?
פעילות מס' 5 - בחירת מקצוע