דילמת הזהות
ילדי מסתור - ילדים בזהות שאולה
בתקופת השואה, מסירתו של ילד יהודי ע"י הוריו למשפחה נוצרית במטרה להצילו, הייתה מלווה בחששות ובהתלבטויות רבים. היו הורים שבשום פנים ואופן לא היו מוכנים להיפרד מילדיהם וקשרו את גורל הילד בגורלם. היו שחששו מהיחס המתנכר של האוכלוסייה הנוצרית, בפרט בארצות מזרח אירופה, היו שלא היו להם הקשרים או האמצעים לכך, והיו שחששו שמא יאבד הילד את זהותו היהודית לעד. משהחלו האקציות ופשטו השמועות שהראשונים למשלוח הם הילדים התגברו המאמצים של ההורים, בעזרת ארגונים יהודים ונוצרים, להציל את ילדיהם ע"י מסירתם לנוצרים. פעמים רבות נעשה הדבר ממש ברגע האחרון על סף הגירוש מן הגטו.
לא רבות היו המשפחות שהסכימו להסתיר בביתם ילד יהודי, אף תמורת תשלום הוגן, שכן הדבר היה כרוך בסיכון רב. עם זאת נמצאו משפחות שהסתירו ילדים יהודים בביתם, חלקם בשל הרווח הכספי אך היו שעשו זאת מתוך רגשות הומניים והיו ביניהם רבים שהוכרו כחסידי אומות עולם.
הילדים, שרובם היו צעירים ביותר בעת הסתרתם שרדו על ידי הסתרת זהותם. הם נאלצו להתמודד כל העת עם פחד וסכנה, כיוון שדי היה במילה שגויה אחת להביא לחשיפתם ולמותם. היה עליהם להתכחש לעברם, ולא להזכיר כלל את בני משפחתם אליהם כה התגעגעו. כדי להיבלע בסביבה הנוצרית, היה צריך סיפור כיסוי טוב [למשל ילדה קרובת משפחה שהוריה נהרגו בהפצצות], שינוי השם ולעתים קרובות גם אימוץ מנהגים נוצריים, דבר שפגע רגשית בילדים, בפרט אלה שבאו מבתים דתיים.
לאחר השחרור הייתה השבת הילדים, שרבים מהם נשארו יתומים, כרוכה בקשיים רבים כפי שתואר במבוא. לצערנו לא כל הילדים שבו לעמם, וחלקם אבדו לעם ישראל לעד. עם זאת רובם של ילדי המסתור חזרו אט אט לזהותם היהודית, בגרו, הקימו משפחות, רבים מהם עלו ארצה והשתלבו בחיי המדינה.
לפעילות
פעילות - גירסת הדפסה