דילמת הזהות
בפעילות זו המטרה היא לחשוף את התלמידים לדילמות השונות בפניהן עמדו הילדים שחיו בזהות שאולה, בעת השחרור, כאשר היו צריכים להיפרד מהמסגרות ומהמשפחות שהסתירו אותם מרודפיהם ולהתחבר מחדש לזהותם היהודית.

דילמה 1: למי אני רוצה להיות שייך?

"בעיצומם של הימים הקשים בגטו וילנה רשם המלומד-הספרן זליג קלמנוביץ את הרהוריו בעקבות דברים ששמע בשם ילד קטן בגטו: "כאשר למדו בפרשת 'תולדות' את מעשה יעקב ועשיו, פתח פתאום הילד את פיו ואמר: 'המורה, אנחנו מוצאנו מיעקב, ואילו הם (כלומר אלה שעושים לנו את הרע) מוצאם מעשיו, האם נכון הדבר? והרי זה טוב. אני רוצה להיות שייך ליעקב ולא לעשיו' ". (אסתר פרבשטין, "בשביל הזיכרון")

הילדים היהודים שגדלו בזהות נוצרית ספגו במשך הזמן רגשות של דחייה כלפי היהודים, זאת מפני שאלו היו המסרים של חלק מהמשפחות שאמצו אותם והן מפני שלא רצו להשתייך לעם נרדף ולמוד סבל.
הדילמה שהתלבטו בה חלק מן הילדים בתום המלחמה - האם לאמץ את הזהות החדשה שלהם ולברוח מהגורל היהודי? מצד שני, הם זוכרים את דבריה האחרונים של האם לפני שנפרדו –'תזכור ואל תשכח שאתה יהודי'.

דילמה מס' 2 - למה עזבתם אותי?
דילמה מס' 3 - מוכר ושאינו מוכר
דילמה מס' 4 - מי האמא שלי?
פעילות