זכור - אמונה בימי השואה


חודש שבט  תשס"ה - אדמורי"ם וחסידים בתקופת השואה


שאלות מעמק הבכא ב'
שו"ת בנושא מסירת ילדים לבתי נכרים.

השאלה הופנתה לרב יקותיאל יהודה הלברשטם – האדמו"ר מקלויזנבורג

זמן: ניסן תש"ד (אפריל 1944).

מקום: קלויזנבורג.

הרקע: לאחר כיבוש הונגריה על ידי הגרמנים נכלאו יהודי קלויזנבורג בחודש מאי 1944 בגטו לתקופה קצרה, בטרם גורשו ברובם לאושוויץ. ערב יציאתם לגטו סיפר אחד היהודים מדרי העיר לרבי מקלויזנבורג כי שכנו הנוצרי הציע לו לקחת תחת חסותו את שלוש בנותיו עד יעבור זעם. היהודי הביע את חששותיו מפני העתיד – שילוח למקום ממנו לא ישוב, ופחדו גבר עליו שמא תטמענה בנותיו בין הגויים. נחרץ היה בדעתו להחזיק בבנותיו ולקחתן אתו בכל אשר יפנה.

שאלה: האם בתנאים אלו מותר היה למסור את הבנות לידי הנכרי?

תשובה: הרבי סבר שיש למסור את הבנות לידי הנוצרי מכיוון שאין ודאות שתמרנה את דתן. הבנות הגיעו לגיל שכבר עמדו על דעתן, ניתן להניח ולקוות שתדבקנה ביהדותן. היהודי שהיה נחוש בדעתו פנה לרבי ואמר: "אציית לכם רבי בכל אשר תאמרו לי חוץ מזה, אי אפשי", לא אוכל למות אם תכרסם בי הדאגה שבנותיי תצאנה לשמד.

מקור: א. סורסקי, "לפיד האש", בני ברק, תשנ"ז, עמ' קנ"ח.


הדפסה

חזרה לתחילת העמוד
Claims Conference
© כל הזכויות שמורות למכללה ירושלים 2016