זכור - אמונה בימי השואה


חודש תמוז תשס"ה - תעניות ועצרות תפילה בתקופת מלחמת העולם השנייה


שאלות מעמק הבכא א'
שו"ת בנושא תענית צבור

שאלה לרב יעקב קצנשטיין שהופנתה על ידו לרב מיכאל געשייט – ברלין.

זמן ומקום: האמבורג, יום א' לסדר "ועשו לי מקדש", תש"ג

רקע: "הנני להגיד לאדוני מה שאירע לנו בשבוע העבר. בימי החורף אנו מתכנסים להתפלל בחדר אחד בבית הקהל, ובחדר הנ"ל עומד ארון שבו שני ספרי תורה גדולים, לכן הבאנו ספר שלישי קטן מהם, מבית הכנסת, כדי להחליף אותו... ובהוצאת ספר התורה אירע לנו רחמנא ליצלן, שהספר הקטן נפל ארצה. ועתה צריכים אנו כפי המנהג הפשוט לקרוא צום לכל האנשים הנמצאים בחדר וראו את המאורע, והעניין הזה מחובר עם ענין אחר, וזהו [והוא] האנשים המתעסקים תמיד או לפעמים בטהרת מתים ובקבורתם, יש את נפשם להתענות בערב ראש חודש הסמוך לניסן, וזהו לפי עניות דעתי טורח גדול, ובפרט שיש מן האנשים שאינם בריאים כל צורכם...
ומבקש מחילה על אשר גם בפעם הזאת אני מטריח עליו בשאלתי. אבל מה אעשה? הלוא עיני עמי בי תלויות, ואני ידעתי בעצמי שאינני ראוי להורות ובפרט כל עוד קול התורה נשמע בארצנו, תהלה לא-ל, מפי מעלת כ"ת."
נאום יעקב הכהן קצנשטיין

שאלה: האם יש לצרף את שתי התעניות בערב ראש חודש ניסן?

תשובה: הרב געשייט ענה כי אין להטריח את הציבור, ואין להתענות.
"להמעיט בסיגופים לעת זו אשר השרידים כורעים מחולשה".

מקור: ירחון "בית יעקב", ירושלים, אדר תשכ"א, גליון 22.


הדפסה

חזרה לתחילת העמוד
© כל הזכויות שמורות למכללה ירושלים 2016