זכור - אמונה בימי השואה


חודש תשרי  תשס"ז - חגי תשרי בשואה


עדויות
חגי תשרי

ראש השנה

שמואל היילפרין מספר על תפילת ראש-השנה תש"ה (1944) במחנה מעלק (Melk) שבאוסטריה:
    הגענו למעלק כשבועיים לפני ראש השנה, בלי תפילין או טלית או סידור, כי במאוטהאוזן נאלצנו להשאיר את הכל. והנה היהודים רוצים להתפלל בראש השנה. חיפשנו עצה ומצאנו. היות שבמקום העבודה היו מריקים מלט משקים של נייר, ובשקים של המלט יש ארבע שכבות של נייר, אז הבאנו שני שקים כאלה, והתחלנו לכתוב את התפילות של ראש השנה. אם היינו נתפשים בגניבת שקי המלט, היינו מקבלים מכות כפול עשר, אבל למכות כבר התרגלנו. אבינו ז"ל, שהיה בעל תפילה כל השנים, זכר בעל פה כמעט את כל מלכויות, זכרונות ושופרות, וכתבנו כל מה שזכרנו, כמו "ונתנה תוקף" ו"כל מאמינים". השתדלנו, עד כמה שאפשר היה במצב הזה, לצאת ידי חובת תפילה. כמובן, על תקיעת שופר לא מדובר, זה היה נראה כחלום באספמיא .

יום הכיפורים

הרמן קרוק, שהיה ספרן בספרייה היהודית הגדולה בווילנא, סיפר על תפילת "כל נדרי'" בגטו, ביום הכיפורים תש"ב (30 בספטמבר1941):
    ערב יום הכיפורים הזה בגטו הוא מיוחד במינו. אנשים מבשלים בדירותיהם בסירים גדולים, כאילו כלום לא קרה; מכבסים וממרקים (כאילו כלום לא השתנה משום בחינה). בשער הגטו תלו הגרמנים כתובת: "סכנת מגיפה" (Seuchengefahr). מגיפה. כלומר, צריך לברוח מכאן כמו ממצורעים. היהודים מרוצים. הגרמנים לא ייכנסו לכאן. ואם הם לא ייכנסו, תהיה לנו מנוחה.
    פועלים החוזרים מהעיר מספרים שהגרמנים שיחררו אותם לכבוד יום הכיפורים... התושבים הולכים לשמוע את תפילת "כל נדרי". צריך לגמור את תפילת "כל נדרי" עד 6 וחצי. כך ציווה היודנראט. "כל נדרי" נאמר כאן בחשכה. בתי המדרש עולים על גדותיהם, ואנשים עומדים על המדרגות, לפני הכניסה. בחצר, ברחוב – הכל רצוצים ועצובים. יהודים אחדים באים אלי לספרייה כדי שאשאיל להם מחזורים.
    בזמן תפילת "כל נדרי" אירעו כמה התקפים. אנשים התעלפו. בקיצור: יום כיפורים, על כל פרטיו ודקדוקיו .

סוכות

בימי חג הסוכות הגיעה לאוזני שמועה שבמחנה ישנה סוכה. באחד המגרשים שבין הצריפים הייתה ערמה של דרגשים שלא היו בשימוש. מישהו הפך דרגש אחד לסוכה על ידי תוספת של כמה קרשים שלקח מדרגש אחר, את הסכך עשה על ידי הנחת כמה חתיכות עץ מעל הקומה העליונה של הדרגש. זכורני שהייתי מסופק בכשרותה של סוכה זו, היות שאי אפשר היה לישון בה וזכרתי את ההלכה שסוכה כזו גם לאכילה אינה כשרה. ביום האחרון של החג נכנסתי לסוכה ואמרתי את "יהי רצון" שנוהגים לאומרו כאשר נפרדים מהסוכה ותפילה מיוחדת הייתה בפי, שלשנה הבאה נזכה לשבת כבני חורין בסוכה כשרה.

[סיני אדלר, בגיא צלמות, עמ' 29] אושוויץ, תש"ד (1943)


שמחת תורה

לתורה ולתעודה
אנחנו חתומי מטה מעידים בזה שבחג שמחת התורה שעבר
ר' אליעזר בן ר' אורי דע פוי נבחר להיות לחתן תורה בצריף י"ז
במחנה בערגן בלזען כאשר היינו שם סגורים ואנוסים. והחתן בראשית
היה ר' אורי בן כ"ה אהרן דע פוי. השם ישמרם מכל רע ויגיע אותם
למחוז חפצם לחיים ולשלום ולבריאות ב"ב אמן

כ"ד תשרי אסרו חג ברגען בלזען תש"ה לפק
אהרן יעקב בן כ"ה נפתלי הלוי דויזענד
מאיר בן כ"ה אשר ליהמאנן
שלמה בן יעקב וולדע

[יונה עימנואל, יספר לדור, עמ' 144]


הדפסה

חזרה לתחילת העמוד
Claims Conference
© כל הזכויות שמורות למכללה ירושלים 2016