זכור - אמונה בימי השואה


חודש סיון  תשס"ג - גוילין נשרפין


שאלות מעמק הבכא
שו"ת בנושא בזוי ספר תורה

שאלה שהופנתה לרב אברהם דובער שפירא – קובנה
התשובה ניתנה ע"י הרב אשרי לפי בקשת הרב מקובנה, ד' באלול תש"א

רקע: יהודי קובנה נאלצו לחלל במו ידיהם את ספרי התורה בבית המדרש החדש בסלובודקה.
הגרמנים פקדו עליהם לקרוע את הספרים, וביריעותיהם לכסות את נבלות החיות שהניחו הרשעים בבית המדרש.

שאלה: כיצד עליהם לנהוג כדי לכפר על המעשה הנורא? (הקהל ראה בזה אות משמים כי יצא הקצף על כל העדה).
מה יעשו:
האנשים שבמו ידיהם קרעו את ספר התורה.
האנשים שהיו נוכחים בבית המדרש בשעת מעשה.
כל תושבי הגטו.

תשובה: האנשים שקרעו את ספר התורה צריכים להתענות על אף שהיו אנוסים לעשות כן.
שאר הנוכחים רצוי שיתענו, שהרי גם על ספר תורה שנפל יש להתענות, אולם אם בעטיים של התנאים הקשים ומצוקות הגטו אינם יכולים לעשות כן, אין לחייבם בתענית.
שאר תושבי הגטו ששמעו על בזיון ספר התורה אינם חייבים בצום, אך הרב המליץ בפניהם, שיתנו כל אחד צדקה כפי יכולתו.
בשבת שלאחר מכן עורר הרב את כל הקהל לתשובה.

מקור: שו"ת "ממעמקים", הרב אפרים אשרי, ח"א סי' א'.


הדפסה

חזרה לתחילת העמוד
Claims Conference
© כל הזכויות שמורות למכללה ירושלים 2016