זכור - אמונה בימי השואה


חודש אדר ב'  תשס"ח - היהדות הדתית בהולנד בתקופת השואה


עדות א'
אמסטרדם

ואולם אחרי כן נתגלגלו הדברים וגם בארץ אשכנז יד ה' היתה בבני ישראל כי קרן של היטלר הרשע התרוממה על כל גבוליה ורוב עם הארץ נלוו אליו בפקודתו שנאו ורדפו וגרשו הנאצים – הן היה שמה של מפלגת היטלר – את היהודים מערי אשכנז בבורות ובגסות ובפעם שנית נדחתי ונגלתי עם משפחתי בן נדה שנה ואמרתי ננוסה למדינת הוללאנד אשר גרתי בה בימי נעורי כי ידעתי כי רובה דרובה של יושביה אוהבי ישראל הם וכי יושבת שם על כסא המלוכה נצר יקר מגזע אראניא אשר בצדק שופט עם וארץ ה"ה המלכה ווילהלמינא ירום הודה אשר רוחה רוח שלום ושלוה ואשר גם על זרע אברהם הביטה בעין חמלה וחנינה ומשום הכי שם בני ישראל הולכים בנגה זרחה ובאורה בעוד החשך יכסה ארץ וערפל לאומים.

ואע"פ שכמה וכמה נודדי אשכנז כבר נסו למדינת הוללאנד דלים ורשים וחוסר כל ומשום הכי הממשלה שם לא רצתה וגם אסרה שעוד יביאו שמה גרושי ארצות הרשעים אפילו הכי הצליח דרכי לבוא הנה עם רוב משפחתי על ידי שקידת חותני כי הוא היה כמלאך השמים אשר מתהלך בארץ.

שהרי בתי הבכירה שת' היתה נשואה זה שמונה שנים לאיש מיוחס נכבד וחשוב נצר משפחה מעולה בן הגון לאביו כהר"ר אברהם הכהן אונדערווייזער זצ"ל אב"ד ור"מ דק"ק אשכנזים באמשטרדם יע"א אשר היה תלמיד ויורש מקום דודי הרם כהר"ר יוסף צבי הלוי ז"ל הנ"ל. ובנו הגדול חותני זה עטרת ותפארת משפחתנו ה"ה כיוסף השליט כי למחיה שלחהו אלקים לפנינו וישימהו לאב זהיר ומדויק לכל משפחתי.

כי בשנת תרצ"ג לפ"ק מיד לאחר שגברו שונאי ישראל בארץ אשכנז ויבא מאמשטרדם עיר מושבו לקולוניא ויקח עמו כל ילידי ביתי ויבא אותם לביתו ועל ידי זה ביתו אשר כננו ואשר חנכו כמעט שתי שנים קודם לכן כבר עכשיו היה מלא ילדים אע"פ שעד היום הזה ה' מנע ממנו ומאשתו פרי בטנה. ובעד כלם השתדל עם אשתו בדרך ובאופן אשר לא קם כמוהו ויאהלום וילבשום וינעלום ויאכלום וישקום וילמדום ויהיו זהירים בהם בכל מיני זהירות ויאהבום באהבה רבה ובחמלה יתירה והיו להם אב ואח ואם ואחות בגוף אחד.

וכמו כן היה הדבר שש שנים אחר כך כאשר הרשעים לוחצים את בני ישראל עוד יותר עד מאד. כי ביום ט"ו מרחשון שנת תרצ"ט לפ"ק וישבו ממנו שביה גדולה ויהרגו בהם בחורים וזקנים יחדיו וישרפו את בתי כנסיות ויקרעו את ספרי התורה וישליכו את שברי הקדש בארץ ויפזרום ברחובות העיר. ובימים ההם כאשר באה שמועה זו אל הארצות אשר מסביב בעת ההיא כתב לי חתני: בלב נשבר ונדכה ובנפש מרה ופצועה כה אמר בנך רדה אלי אל תעמוד וישבת פה אמשטרדם יע"א והיית לקרוב אלי אתה ואשתך וכל אשר לך וכלכלתי אותך פן תורש אתה וביתך וכל אשר לך.

וכאשר הבטיח לנו כן היה כי בחפצו החזק וברצונו הגדול להיות לנו לישועה ולהוציא אותנו מהארץ הזאת מלאת סכנות התגבר על כל הקשיים אשר הקימו נגדינו לבוא הנה ויהי ערב לנו אצל הממשלה שלא נהיה לטורח המלכות ויעש הכל לפי מיטב יכלתו כדי למלאות מה שבמחשבתו הרמה. ויהי איש מצליח ובעוז ובמרץ עשה פרי ואנחנו קבלנו רשות המלכות לבוא למדינת הוללאנד ולבנות ולנטוע אהלנו פה ק"ק אמשטרדם יע"א.

אמנם אך, מעט יותר משנה שלימה ישבנו פה ואכלנו מטוב הארץ, ההיא ממנוחתה מנוחת שלום ושלוה והשקט ובטח. כי ימים מועטים אחר הפסח של שנת ת"ש לפ"ק עברה המלחמה הגדולה של שנה זו אשר גרמה היטלר הרשע וגדודיו את גבולי אשכנז והתפשטה גם על מדינתנו פה וכמה חיילי צבא הגרמנים ונאצים עד אין מספר אשר נסתי מפניהם בשנה הקודמת באו הנה. ותהי חרדה בכל מקומות הוללאנד וכל העם חרדו מפניהם ותרגז הארץ ותהי לחרדת אלקים ובפרט על היהודים שבהוללאנד נפלה חרדה גדולה וברחו רבים מהם בהחבא. והנשארים מצער ומענה אותם האויב ושונא ישראל בכל מיני לחץ ועינוי זה כבר שלש שנים. בבקר אומרים מי יתן ערב ובערב מי יתן בקר מפחד לבבינו אשר נפחד וממראה עינינו אשר נראה בחשך הלילה סוחב אותנו הצורר ממטתנו לביזה ולמשיסה ובאור היום גורשנו מבתינו דלים ורקים להוציא אותנו אל ארץ נכריה נופלים בהכנעה ובשפלות. וכמו שקונן הפיטן בשבת שעברה אויב בפרק ירדנו כן נרדפים אנחנו ומודיעים הדמים. כרו זדים לנו שוחה אל שוחה להפיל אותנו חושבים מחשבות רשע להכביד את עולנו וכלנו כצאן תעינו יובל לטבח להרוג ולהשמיד ואין מנחם מנחמנו. לכו ונכחידם מקרבנו קורא הרשע בחמתו ובכעסו וגולנו לעבדות ולשביה למכה ולחרפה לרציחה ולאיבוד.

ולא את זה אחר זה מחריד כחיה רעה מחדרת משכנו אלא היום פתע פתאם בא הנה לעשות מלאכתו הרעה ולהקמלנו כקנה וסוף ומחר בא הנה לזרוק מרה ולענה לגנוב ולגזול ולהוסיף חטא ורשע. ואזניו מכביד ועיניו משעה מכל צרתינו ולא חומל על בחור ובתולה זקן וישיש טף ונשים חלוש וחולה. איש ואשתו מפריד זה מזו יונקים עוקר משדי אמם וילדים מעביר מחוג אבותם כי כונתו לשבר ולרסק כל משפחות ישראל ולהמם מהומה גדולה עד השמדם. אין קצבה לענינו ואין קץ לארך צרותינו ואין לשער שפע מכאובינו ואין לפרש עולם דמעתינו. אי פה, יכול להגיד כמה חמס ועריצות שופכים עלינו אובינו ואין כח בשום לשון לספר בשלימות כל היגון והאנחה אשר סביבותינו.

ובפרט היום געשו אותנו עד מאד כמו שלא סערו אותנו עד השתא. כי מעלות השחר משעה שלישית בבקר עד השעה הששית בצהרים חוג של בעלי מלחמה סבב את רחובות היהודים של עיר העתיקה פה כדי שלא שום אדם יוכל לצאת ולבא. והקורא שלהם רץ דרך חוצות שם וקולו נשמע בכל בית ובית וקרא בקול חזק מאד שכל היהודים חייבים להיות נכונים להגלות בקירוב שעה אחת. ואנשים נשים וטף וזקנים וחולים ומעוברות כולם נקבצו נדחפו אל בית הכנסת הגדול הנקרא החדש ושם נרשמו להגלות ולהגרש מעיר מולדתם אל ארץ נכריה ולעתיד מסופק. ויותר משלשת אלפים איש ובהם כל דייני בית דין צדק של קהלתנו עם משפחותם הלכו היום הדרך הכללי לשביה וכולם יחד קבלו עליהם גם העול הזה של מלכות שמים בכבד ראש ובהכנעה גדולה. ומהומה תפשה גם כל היהודים מחוץ ומסביב לעיר העתיקה וכל אחד ואחד הזדעזע בביתו פן תארע לו גם כן הצרה הגדולה הזאת. ואמרתי אל תרחק ממני כי צרה קרובה כי אין עוזר. אמנם שומר ישראל שמר שארית ישראל כי זה שתי שעות נודע בינינו הנשארים ברחובות האחרות שהאויב חדל לפי ימים אחדים ממעשיו הרעים וכלנו נתרוחנו. אבל העיר העתיקה דומה לבית הקברות כי איכה ישבה בדד העיר רבתי עם שרתי במדינות כל בתיה מבלי יושב ודרכיה מבלי עובר כל פתחי חדריה מפורצים וחלונותיה שבורות סופקים עליה כפים כל עוברי דרך וצר להם מאד שבת משוש לבנו נהפך לאבל מחולנו.

ובכל זאת שמך לא שכחנו ובין כל הצרות האלה אשר שמעתי וראיתי בעיני יום יום כוונתי לבי לתורתך הקדושה הכתובה והמסורה והשקעתי עצמי בדברך הנאמן והאמת לחפור בו בשעשוע ולהעלות ממנו דברים אשר הם ירושת חכמינו הקדמונים. ועבודתי זו בקדש השכחתני לפי שעה כל הצרות סביבותי והיתה לי לקורת רוח כי על ידי שלמדתי בשקידה ובחריצות הצלחתי בדבר וגמרתי כבר היום החלק השני הזה של הערותי. ובו סדרתי הערות על ש"ס אשר בלימודי עם תלמידי ובירידתי לעמקי ים התלמוד התחדשו לי במשך כל השנים אשר ישבתי על כסא הרבנות בק"ק ראגאשני יע"א ובק"ק קולוניא יע"א ובפרט בימי שני מגורי פה אמשטרדם יע"א מאחר שהעתקתי מושבי מקולוניא לעיר הזאת (עיין לעיל) זה ארבע שנים.

ואני זקן ביתי באתי בימים ואמר ה' אלקי אדני אברהם אם ישך נא מצליח דרכי אשר אנכי הלך עליה הנה אנכי נצב על עין המים אשר הם חיינו ואורך ימינו ובהם אהגה יומם ולילה ואהבתך אל תסיר ממני לעולמים כדי שאכילת מתים לא אכל עד אם דברתי דברי והוספתי גם חלק שלישי של הערותי על החלק השני הזה אשר הקדשתי לזכרון אברהם משה אבי ז"ל, ואני תפלה שזכותו וזכות אמי מורתי זעמעלע בת ר' ברוך חיים ואשתו מרת בריינדל ממשפחה הרמה ווארמסער מק"ק קארלסרוהע יע"א יעמוד בעדי ובעד אשתי ובעד בני ובעד בנותי למען ילכו בדרך הטוב והישר בעיני ה' עד עולם.

וקראת שלום ושקט בארץ לכל יושביה יתמו חטאים מן הארץ ורשעים עוד אינם ובא לציון גואל במהרה בימינו ברכי נפשי את ה' הללויה:

פה ק"ק אמשטרדם יע"א
יום שמלאה לי בו בע"ה שנת בינה לימי חיי
כ"א אייר שנת אל-תשגני ממצותיך לפ"ק


(מצוטט ממאגר מידע: "קורות השואה במבואות לספרות הרבנית" בהפקת המרכז לחקר השואה – מכללה ירושלים. מתוך: דינר הרב אליעזר, זכרון אברהם משה, הקדמה ראשונה, עמ' ה–ח)


הדפסה

חזרה לתחילת העמוד
Claims Conference
© כל הזכויות שמורות למכללה ירושלים 2016