תחקיר החודש

עדות
פסח שנת תש"ב בפלוגות שירות העבודה בהונגריה

---

בשנת 1942 למס' נסענו מעיר "באיא" לכיוון הרי הקרפטים כמה ימים לפני חג הפסח, חשבנו אז שנגיע עוד לפני חג הפסח לאיזה מקום קבוע או שנהיה עוד ברכבת ושם נערוך את הסדר באמצע הנסיעה – אוכל כשר מצות יין וכו' הצלחנו ב"ה לקבל מקהלת "באיא", אעפ"י שהיתה שם רק קהלה רפורמית בכל זאת עזרו לנו בזה כך שב"ה לא היה חסר מצות כשרות למהדרין ויין בבקבוקים חתומים כדת וכדין וכאמור עיקר דאגתנו היתה איפה נהיה בהתקדש ליל החג שנוכל לחוג את ליל השימורים כדבעי. והנה בדיוק בערב פסח לפנות ערב בערך כשעה לפני שקיעת החמה הגענו לישוב ששמה ההונגרי היה "טאראצקאז" וביידיש קראו לו טערעסיף סמוך להרי הקרפטים ואז עוד גרו שם כמה מניינים של יהודים חרדים, הוציאו אותנו מהרכבת והיות שהתכנית הית' להמשיך למחרת ברכבת קטנה שנסעה לבין ההרים על כן אמרו לנו שנשאר בחוץ תחת כיפת השמיים ונישן על חפצינו ובבוקר נמשיך הלאה, זוכרני איך שבכינו בדמעות שליש שבדיוק בליל קדוש כזה לא נוכל לערוך את הסדר כראוי וחשבנו על הבית שאז עדיין היו כולם בבית ולא חלמו על שואה, וההרגשה היתה מרה מאוד ל"ע. התפללנו לקב"ה שיתן בלב מפקדנו שיכניסו אותנו לכל הפחות לאיזה מבנה שנוכל לאכול כזית מצה ולשתות את הארבע כוסות כדת וכדין והנה ב"ה תפלתנו נתקבלה ויהודי המקום כשנודע להם שהגיעו לשם יהודים שבמחנה עבודה אצו רצו ושיחדו את המפקדים ואז הכניסו אותנו לבית הספר המקומי שהיה גדול יחסית ונתנו לנו רשות לערוך את הסדר. ואף על פי שנתנו גם רשות לצאת ולהתארח אצל יהודי המקום בתנאי שיחזרו עד שמונה בערב, אמרתי לבחורים שנשאר בפנים לערוך את הסדר ולא כדאי ללכת לאף מקום וב"ה עשרות בחורים שמעו לי ונשארו שם – התחלתי בתפילת ערבית בהתעוררות עצומה בבכיות ובדבקות ואח"כ ערכתי את הסדר לכמעט מאתיים איש חרדים שהתישבו ע"י השולחנות והיתר עמדו מסביב מהם רק כסקרנים עד לשעה מאוחרת בלילה לעיני המפקדים והקצינים שלא אמרו דבר כי שיחדנו אותם בכמה בקבוקים משקאות יינות וכו' ולשמחתנו לא היה קץ שעלה בידנו בעזהשי"ת לערוך את הסדר הקדוש כדת וכדין.

[מצוטט ממאגר מידע "קורות השואה במבואות לספרות הרבנית" בהפקת המרכז לחקר השואה – מכללה ירושלים.
מתוך: קליין הרב דוד בן ציון, תהלות דוד, נספר תהלתך]


הדפסה