זכור - אמונה בימי השואה


חודש תמוז  תשס"ח - שיקום עולם הישיבות לאחר השואה


עדות א'
הקמתן מחדש של ישיבות ליטא בארץ ישראל

ככלל הציבור היהודי באירופה, גם הציבור החרדי, הוכה מכה אנושה - רוב בניו, רבניו ובניניו נשמדו בשואה. השרידים המעטים עמלו על יצירת התשתית לבניין היהדות החרדית מחורבותיה. עיקר השיקום הדתי אם כן, התמקד בעיקר בארץ ישראל ובארה"ב. ישיבות ליטאיות שנחרבו במהלך השואה בנו עצמן מחדש בארץ ישראל. ישיבת פוניביז' נבנתה מחדש בבני ברק עוד בעיצומה של המלחמה, על ידי רבה של פוניביז' וראש הישיבה - הרב יוסף שלמה כהנמן, שנמלט, לפני סיפוח ליטא לברה"מ באמצע שנת ת"ש, לארץ ישראל. בדרשותיו הוא שם דגש על השיקום הרוחני של עם ישראל כמפתח לשיקום כללי, ועל כך שהשיקום צריך להיות דווקא בארץ ישראל:
    יצאנו מארץ ישראל לגלות הארוכה כשספר התורה בידינו. הקפנו עמו את כל העולם, והוא ששמר עלינו בכל תחנות נדודינו קרוב לאלפיים שנה. עכשיו בשובנו ארצה, שורת הדין מחייבת אותנו להחזיר את התורה לכאן... מסופר בגמרא, כשהוציאו אויבים את רבי חנינא בן תרדיון ושרפוהו באש, כשהוא מכורך בספר תורה, שאלו אותו תלמידיו: "רבי, מה אתה רואה?" אמר להם: "גוילין נשרפין ואותיות פורחות". דברים אלה שאמר התנא הקדוש, הרוג מלכות, בצאת נפשו על קידוש השם, כוחם יפה אף לדורנו ולאסוננו. הגוילין נשרפו באש הכבשנים, אבל האותיות לא ספו, ועדיין המה פורחות באויר – יש, איפוא, ליצור מחדש את הגוילין אשר יקלטו את האותיות הפורחות. זה תפקידנו ויעודנו. יש ליצור כלים ומסגרת אשר ניתן לשבץ את האותיות בתוכם.

    [אהרון סורסקי, הרב מפוניביז', עמ' צ"ז, קנ"ו]
בנוסף לכך, הקים הרב כהנמן בתי יתומים לילדים שהגיעו כפליטי השואה, אותם חינך לתורה ויראת שמיים, וקרא להם 'בתי אבות'. וכן ייסד את 'ירחי כלה' – לימוד תורה המוני של בעלי בתים בחודשים אלול ואדר. גם ישיבת סלובודקה, שרוב תלמידיה ורבניה נרצחו במהלך השואה, ביניהם המשגיח הרוחני - הרב אברהם גרודז'נסקי, נוסדה מחדש בבני-ברק על ידי ראש הישיבה - הרב יצחק אייזיק שר, שבזמן פרוץ המלחמה שהה בשוויץ. דבריו של הרב שר עם פתיחת 'זמן אלול' של הישיבה לאחר השואה, מלמדים על התפקיד שייחס לישיבה בתהליך השיקום הרוחני:
    מה הקב"ה מיום שחרב בית המקדש אין לו בעולמו יותר מד' אמות של הלכה, אף אנו כן אחרי החורבן הנורא אין לנו שיור בעולמנו זולת ארבע אמות של תורה, של הישיבה.

    [ישראל שורין, מורי האמה, ה', עמ' 186]
ישיבת מיר, שתלמידיה ורבניה ברחו לפני הכיבוש הנאצי של ליטא, ושהו בזמן המלחמה בשנחאי שבסין, קבעה את מושבה לאחר המלחמה בירושלים. לעומת זאת, ישיבת טלז שרוב תלמידיה ורבניה נרצחו בשואה, נוסדה מחדש בקליבלנד אוהיו שבארה"ב, על ידי שניים מרבני הישיבה - הרב מרדכי כץ והרב אליהו מאיר בלוך, שבזמן מבצע ברברוסה, שהו בארה"ב לצורך איסוף כספים בשביל הישיבה.


הדפסה

חזרה לתחילת העמוד
Claims Conference
© כל הזכויות שמורות למכללה ירושלים 2016