זכור - אמונה בימי השואה


חודש חשוון תשס"ד - ליל הבדולח


מן המחקר
המקום: מנהיים. עיר נמל חשובה על נהר הריין במדינת בדן-וירטמברג שבגרמניה המערבית.
במנהיים הוקם בית מדרש שבראשו עמדו רבנים ידועי שם, כמו הרב יעקב עטלינגר והרב יצחק אונא (שלימים עלה לארץ ישראל). בית מדרש זה שימש מרכז ליהדות האורתודוקסית עד לימי השואה. בתקופה הראשונה לאחר עליית הנאצים לשלטון ב- 1.4.1933, "יום החרם" בגרמניה, הושחת פנים בית הכנסת במנהיים, ובליל הבדולח נשרף כליל.
בשנת 1938, לאחר ליל הבדולח, נאסרו רוב הגברים, ונשארו בה רק כ- 2000 יהודים. בשנת 1940 נשלחו כ- 2000 איש למחנה הריכוז גירס בצרפת, וכעבור שנה גורשו המעטים שנותרו למחנה ההשמדה אושוויץ.

מכתבו של הרב ד"ר לויער אל הרב ד"ר אונא בירושלים:

בקס (BEX), יום ד' כ"א בכסלו תרצ"ט (14.12.1938).
אדוני הנכבד, חבר יקר נ"י!
זה עתה קבלתי את מכתבך היקר מיום י"א בכסלו. כבר מזמן הייתי כותב לך, אך "ליבי בל עמי", ועדיין לא אוכל לעצור כח כדי להעלות על הכתב כל מה שהתרחש באותו יום שחור - "ממש חורבן הבית". אני יודע רק מה שאירע אצלי, אחרים יודעים, מה קרה עוד בעיר. בשעה 6 בבקר של יום 10 בנובמבר, כשעמדתי להתלבש, נשמעו שלש יריות תותח כסימן של שעת האפס לקראת… שמעון שלנו וכן העוזרת היהודית שלנו נכנסו לבהלה. הרגענו אותם. באותו רגע שמענו חבטות חזקות ופריצת דלתותיהם של ביתנו ושל בית הכנסת, קולות ניפוץ וריסוק בבית התפילה, שם נופץ הכל לרסיסים, אפילו לוחות השיש לפני ארון הקדש נופצו, ספרי התורה נגררו החוצה ונשרפו. בני אדם (ביטוי זה אינו הולם) עברו וצחקו כפי שנאמר "שחקו עלינו". טלפנתי לקונסול שלי, הוא הבטיח לי עזרה, אך היא לא באה, טלפנתי פעמים אחדות למשטרה, שהבטיחה עזרה גם היא, אך לשוא. לבסוף ענתה לי המשטרה, שאין ביכולתה להגן עלי, כי אין לה די אנשים, ועלי לשאת בגורלם של שאר היהודים. למטה בחצר השתוללו הפורצים והאספסוף במדים, לא יכולנו לצאת מן הבית. בית הכנסת, חדר הלימוד וכו' כבר נחרבו. ברחוב לפני חנותו של מר אופנהיימר נשרפו לעינינו ספרים וספרי תורה. יושבי ביתנו התאספו אצלנו. אמו של מרקס חשה מעין התקף לב. אשתי הזמינה מכונית והובילה אותה ויחד אתה את כל האחרים לבית החולים. כך נמלטו מן הבית כל האחרים. אנחנו עם כמה בחורי ישיבה נשארנו עוד כלואים. השלמנו את גורלנו ואמרנו את "השמות", ויחד אתנו ילדינו. שמעון הוסיף עוד "אבינו מלכינו קרע רע גזר דנינו".


מתוך: למען האחדות והיחוד , משנתו וחייו של יצחק בן מוהר"ר משה אונא,
ירושלים, תשל"ה, עמ' 157.


הדפסה

חזרה לתחילת העמוד
Claims Conference
© כל הזכויות שמורות למכללה ירושלים 2016