זכור - אמונה בימי השואה

חודש אייר  תשס"ט - השחרור


עדות ג
ליל כ"ח ניסן היתה הלילה אחרונה תחת הנאצים וכבר נחלשתי מאד עד שלא הי' בי כח ושכבתי על הקרשים ולא הי' לי כח לעמוד לספירת העומר ואפילו לישב לא הי' לי כח ואמרתי אז לש"ב שהי' שוכב למולי אין לי עוד כח לעמוד מ"מ אנסה עוד בכל כחי לספור ספירה הלילה הזה ולמחר אין לי עוד כח לספור ובכל כחי אחזתי בשתי ידי בעמוד והצלחתי לישב וברכתי ברכת ספירה וספרתי מיושב ומיד נפלתי בחזרה על הקרשים בלי אונים וכח כמתאלף, בינתים שמעתי רעש במחנה והי' עולה בדמיוני שזורקים לחמים בהמחנה החילים האמעריקאים ואמרתי שם לאחד שיצא לראות אם באמת זורקים לחמים במחנה ואמרתי כמדומה לי שהיום אנחנו נצא לחרות ונהי' חפשים והם צחקו ממני ומדברי כי ידעו שלמחר יקחו את הנשארים ויוליכו אותם מחוץ למחנה והנה בבוקר אור ונשאר קצת יותר שקט משאר ימים, ולא חכתי כיום יום להמחבלים שיבואו אלא מיד בבוקר נכנסתי תחת אחת הבלאקים והי' רפש וטיט ונחבאתי שמה לערך שתי שעות עם עוד שתי חברי, האמנם בהמחנה הי' שקט נורא ופתאום התחילו לירות כרבע שעה או יותר יריות אחר יריות וידעתי שזה מה שהוא שלא בסדר אמנם היריות הפסיקו ונעשה שוב שקט והוצאתי את ראשי קצת מהמחבואה לראות מה נעשה בחוץ וראיתי שאחד מבני המחנה הולך ויש לו בגד לבן על ידו ועל כתפו יש לו רוה קשת ביקס ואת מי שמוצא על הדרך אומר בא בחדרך אנחנו כבר בני חורין ולא האמנתי למה ששמעתי אלא חזרתי את ראשי וחכיתי עוד קצת עד ששמעתי כרוז על הרם קול "וויר זינט פריי, וויר זינט פריי, וויר זינט פריי" אנחנו בני חורין, אנחנו בני חורין, אנחנו בני חורין. כששמעתי זאת יצאתי מתחת הבאראק מלוכלך מלא בטיט ורפש ולא הי' לי כח לשמוח אלא ראיתי על יד המחנה עוברים תתוחים (טאנקען אמעריקאים) וחילים אמעריקאים וידעתי שבעזה"י יצאנו לחרות ונעשינו בני חורין.
והנה בעוד שעתיים כשכבר היינו בני חורין וה"עס עס" כבר ברחו להם מן המחנה בא צו מהמשרד העליון הויפט קאמאנדע שבויימאר אצל בוכענוואלד (שהם לא ידעו שכבר נכנסו האמעריקאים וכבר עזבו הנאצים) ובא להם צו על הטעלעפאן שיחריבו את המחנה בוכענוואלד עם האנשים שלא ישאר כלום ויעזבו את המקום אמנם כיון שכבר קבל את הטעלעפאן אחד מאתנו השיב להם שכבר עשו הכל והכל בסדר וחסדי ה' שלא צוו להם לפני כמה שעות לעשות כן שאז לא הי' נשאר שריד ופליט מכל הנמצאים בבוכענוואלד

[מצוטט ממאגר מידע: 'קורות השואה במבואות לספרות הרבנית' בהפקת המרכז לחקר השואה - מכללה ירושלים, מתוך: קליין (הקטן) הרב מנשה, משנה הלכות, י, פרסומי ניסא]


הדפסה

חזרה לתחילת העמוד
Claims Conference
© כל הזכויות שמורות למכללה ירושלים 2016