זכור - אמונה בימי השואה


חודש כסליו  תשס"ד - נרות שבת


עדות א'
הדלקת נרות שבת בגטו

לודויגסדורף - מחנה ריכוז לנשים בקרבת 'גלאץ' השוכנת במרכז ההררי הגבוה בגרמניה.
אזור זה היה זרוע במחנות עבודה ובמחנות ריכוז, עצירי המחנות הועסקו בבתי חרושת לתחמושת ונחשפו לחומרי נפץ וכימיקלים רעילים.

"בתקופה הראשונה של חיי במחנה היו אתי תמיד נרות שבת. את הנרות הייתי משיגה תמורת לחם, סבון וכדומה. היה סיכון בהדלקת הנרות, כי הגרמני עלול היה להריח את ריח הפרפין.
במחנה שבו שהיתי עת ארוכה, הביאו לי אחי לצרה פרפין שמצאו במקומות עבודתם, מפרפין זה עשיתי נרות שבת. בקיץ הייתי מדליקה את הנרות מיד עם שובי מן העבודה, שני נרות השבת הקטנים הביאו קצת שמחה ועידוד לתוך הצריף שלנו. בחורף נתקלתי בקשיים בהדלקת הנרות.
עבדנו עד שעה מאוחרת לאחר כניסת השבת, ולא בכל מקום עבודה אפשר היה להדליק נרות מטעמי בטיחות.
בחורף 1943 עבדתי במשרדו של מפקד המחנה. רק שני יהודים עבדו שם, לפעמים, כאשר לא ניתן לי ללכת לצריף סמוך ולהדליק שם את נרות השבת, הייתי תוחבת את הנרות הקטנים בדלת התחתונה של התנור ומדליקה שם את אורות השבת שלי"


('מתוך: 'גלגוליי במחנות העבדות' , דרורה אייזנר, ירושלים תשמ"ג, עמ' 169-168)


הדפסה

חזרה לתחילת העמוד
Claims Conference
© כל הזכויות שמורות למכללה ירושלים 2016