זכור - אמונה בימי השואה


חודש כסלו  תש"ע - הבריחה מפולין וסלובקיה


עדות ג'
הורי בקאשוי הי"ד עשו כל התפעלות להציל אותנו, והדבר הוקשה מאד. אלו שברחו להונגריא בכלל ולקאשוי בפרט אם תפשו אותם אז מסרום בחזרה לידי הרשעים הסלאוואקים. ואלו שהטמינו עצמם אצל איזה ישראל או רק דרך כף רגלם על מפתן ביתם הוכו המטמינים במכות אכזריות נוראות וגם עונש מאסר, ע"כ נתייראו מאד אחב"י להחביא רק מעט שמסרו נפשם ממש. קאשוי היתה מהעיירות של גבול ומסוכנת ביותר ומחמת רשעים צוררים שהיו בקרבה, ע"כ בקשו הורי הי"ד חשבונות לסדר אותי בתור אזרח שהרי נולדתי וגרתי שם עד חתונתי לטובה. ובדרך נס לא נכתב בקאשוי בפנקס הממשלה שעזבתי קאשוי, כמו שהוצרך להיות כן עפ"י פקודתם, ועי"כ השתדלו והי' קרוב היום שאקבל מכתב אזרחיות וישלחו לי למיהאלעוויץ, ולאזרח מחוץ למדינה לא עשו כלום. ב"כ וב"כ כאשר המתנו בכליון עינים על הכתב הזה, כמעט בכל יום חשבנו שנתקבלנו אולם ראינו שהמצב מסוכן כמו שהזכרנו, החלטתי שנברח הגם כי הי' כמעט מן הנמנע לפנינו, דהנה המבריחים בקשו סכומים גדולים ולא הי' כבר לא ביד חותני וכל שכן בידי שום רכוש, הכל נאכל ע"י הרוצחים הגוזלים שלקחו הרוב, והשוחד ושאר צרות אכלו השאר וגם הי' קישויים שהלכתי אני עוד בזקן ופאות, אשר בלעדי לא הי' עוד בכל מיהאלעוויץ רק הרה"ג החריף מו"ה עזריאל הי"ד פר"מ, והרהגה"ק מו"ה שמואל רובין הי"ד, ולא רצו ליקח איש עם זקן ופאות מעבר לגבול. וה' ברוב רחמיו וחסדיו הזמין לי א' שלקח אותנו עבור מ"ב אלפים קראנען אשר הי' שם הון רב לא ישוער (אם כי הוא לערך אלף דאלארים, אבל כח הקניי' ומכירה הי' כערך שמונת אלפים דאלארים של עתה), ואין בידי לפורטה רק שהבטחתיו לשלם בהונגריא. ב"כ וב"כ חמי וחמותי מצאו להם ג"כ איזה מבריח, והכל נסדר על מוש"ק פ' ראה כ"ו לחודש מנחם אב תש"ב. מוש"ק תיכף אחר הבדלה, והנה זוגתי שתחי' באה בחזרה מהומעננע יע"א עם הילד שאול שלו' שיחי' נצח, ולהבחל"ח עם הילדה אסתר הינדל היינו בביתנו, ובא עבורנו קאר (אויטא) עד הגבול ע"י איש פינאנץ שהי' משוחד מהמבריחים. אצל הגבול אחר טשעטשעוויץ הניחוני אצל יער א', ושם הי' טראנספארט של ישראלים ולהבדיל של ערלים אשר מבריחים סחורות, כל הטראנספארט ביחד היו ט"ז. והלכנו רגלי היער ט"ז קילאמעטער, את הילדים הי"ו נשאו על הכתף. באמצע היער התחילה הילדה לבכות, ואימת מות נפלה עלינו, כי קול ביער בלילה נשמע למרחוק, אך בחסדי ה' המרובים עלינו הגענו לשלו' לכפר סמוך לקאשוי באשמורת הבוקר. בבוקר הלכנו רגלי לעין כל לקאשוי בנחת, כאלו אנו משם אבל בפחדים נוראים בלבנו. ובע"ה הגענו לבית איש א' ששכרו שם מקום ליום א' עבורנו שהודיעו המבריחים את אבי מורי עט"ר הי"ד שבאנו לשם. אמי מורתי הי"ד היתה בפעסט לגמור בכי טוב האזרחיות ודילגו אחרי' שתבא.
[הרב רפאל בלום, טל השמיים, הקדמה]


הדפסה

Claims Conference
© כל הזכויות שמורות למכללה ירושלים 2016