זכור - אמונה בימי השואה


חודש תמוז  תשע"א - לווית המת בשואה


ממדף הספרים
גיליון זה מוקדש לעיון בסוגיות שונות שעניינן "היחיד והיחד בשואה". הגיליון פותח במאמרה של רבקה אלקין המציגה חלק מפעילותה של מערכת הרווחה היהודית המודרנית בגרמניה הנאצית. אלקין מראה כיצד מערכת זו, שהחלה לפעול עוד בתקופת רפובליקת ויימר, התמודדה תחת השלטון הנאצי עם הצרכים ההולכים וגדלים של ילדים ובני נוער יהודים. המחנכים והפעילים החברתיים שפעלו במוסדות החינוך הקהילתיים ניסו ליצור תודעת אחדות חדשה בקרב התלמידים שהגיעו אליהם לבדם אחרי שהורחקו ממערכת החינוך הכללית ולעתים אף נותקו ממשפחותיהם.
לאה פרייס מציגה במאמרה את בעיות הקיום המורכבות והייחודיות של אותם יהודים פולנים שהיו בתקופת השואה לפליטים בארצם שלהם והגיעו לקהילה היהודית של ורשה, ואחר כך לגטו, הרחק ממקום מגוריהם. פרייס מציגה את הקשיים הרבים שהעמידו תנאי המצוקה בגטו בפני האפשרות של התפתחות סולידריות חברתית יהודית בין המקומיים לפליטים ואת תהליכי ההתפוררות החברתית שאפיינו חלק מהמוני הפליטים. עם זאת דווקא תנאי החיים הקשים הללו היוו בסיס לעיצוב מחדש של דפוסי אחדות חדשים שניכרו בעיקר בהתארגנותם של פליטים יוצאי ערים ועיירות שונות.
שני המאמרים הבאים מציגים את המתח בין היחיד לכלל בשיא של תקופת השואה – תקופת ההשמדה. דינה פורת מציגה במאמרה את התמודדותם של פעילי המחתרת בגטו וילנה עם שאלות היסוד של דרכי פעולתם, ובהם מקומו של הלוחם היחיד והערך של חייו אל מול המאבק הקולקטיבי. גדעון גרייף מתאר את מצבם של היהודים היחידים המגורשים מיוון שהגיעו לאושוויץ, בהיעדר ידיעת השפה והכרת עולמם של האסירים האחרים, למצב קשה של בידוד. בצד זאת גרייף מציג כמה ניסיונות ליצור סולידריות בין האסירים היהודים מיוון לבין עצמם ואף בינם לבין אחרים – תוך התמודדות עם האתגר הקשה של יצירת שפה משותפת. הגיליון נחתם במדור "בשביל החינוך", ובו מציגה שני לוריא, תוך שימוש במקורות מגוונים, את המתח בין היחיד לבין הכלל במארג החיים היהודיים בגטאות בתקופת השואה.



הדפסה

חזרה לתחילת העמוד
Claims Conference
© כל הזכויות שמורות למכללה ירושלים 2016