זכור - אמונה בימי השואה

חודש חשוון  תשע"ב - פליטים יהודים מגרמניה לאחר "ליל הבדולח"


עדות ב'
גרתי עם משפחתי בברלין אשר בגרמניה. עליית היטלר ימ"ש לשלטון, התגברות האנטישמיות וליל הבדולח, גרמו להורי ז"ל לחוש שהאדמה - אדמת גרמניה - בוערת תחת רגליהם והחלו לחפש מפלט עבור המשפחה. אני ושני אחי נשלחנו ב"קינדערטרנספורט" (משלוח ילדים להצלתם מתוך גרמניה ע"י יהודים טובי לב) מאורגן לבלגיה. זאת היתה הפרידה הראשונה מהורי. את הבר-מצווה שלי חגגה לי בצורה מצומצמת משפחתי המאמצת בבלגיה. מאוחר יותר הצליחו הורי ואחותי לצאת מגרמניה. הורי הגיעו להולנד בעקבות היתר מיוחד מאת מלכת הולנד עבור ארבעים ושנים רבנים, בשנת תרצ"ט (1939), לפני פרוץ המלחמה. הם הצליחו להעביר אותנו אליהם מבלגיה להולנד - אמסטרדם. כך בחסדי שמים הצליחה כל המשפחה לעזוב את גרמניה לפני פרוץ המלחמה ולהתאחד, וכך לעבור ביחד את כל מאורעות המלחמה.
[…]
הגרמנים ימ"ש התחילו להדק את המצור ואת החיפושים אחר היהודים והתחילו לעשות בדיקות מדוקדקות ולעבור מבית לבית ולחפש אחר יהודים, יום אחד הם הגיעו לרחוב שלנו והתפצלו לשתי קבוצות כאשר כל קבוצה מתחילה את חיפושיה בקצה הרחוב וביתנו שהיה בדיוק באמצע, לא נבדק על-ידי אף אחד מהם מפני שכל קבוצה סמכה על הקבוצה השניה, ואף שביתנו היה ממש ממול למפקדה שלהם, המשכנו עדין לגור שם. לאחר זמן מה הם שוב ערכו חיפוש ואז כבר הם נכנסו לביתנו. הורי הביאו אתם מגרמניה ספר תורה שהיה שייך למשפחה ושמור בארון קודש באחד החדרים בדירתנו, וכשערכו הגרמנים חיפוש בבית גילו את ארון הקודש עם הספר תורה, הם שאלו מיד באיום: "מה זה?" אבי זצ"ל היה אדם חדור אמונה ומשום כך לא פחד לפתוח את ארון הקודש ולהראותו לחיילים."מה כתוב שם?" דרשו לדעת, והוא הסביר בגרמנית: כתוב "לא תרצח", ומה עוד? שאלו ואבי השיב "ואהבת לרעך כמוך". אנחנו הילדים רעדנו מפחד, אך בחסדי שמים, התקבל ההסבר על דעתם, והם לא נגעו בספר התורה ולא בנו, אמרו לילה טוב ועזבו את ביתנו.


הדפסה

חזרה לתחילת העמוד
Claims Conference
© כל הזכויות שמורות למכללה ירושלים 2016