זכור - אמונה בימי השואה


חודש אדר  תשע"ב - זכור את אשר עשה לך עמלק...


הגות ד'
לקיים מ"ש (דברים כה יז) זכור את אשר עשה לך עמלק, לא רק בלב אלא גם בפה (ספרי כי תצא רצו א), כמ"ש (שם שם יט) לא תשכח, וכמו שדרשו רז"ל ולקרוא מהכתוב לפניו, וכדכ' (שמות יז יד) כתב זאת זכרון בספר וגו', כי האדם בטבעו עלול לשכוח אשר עבר עליו ועל דורו כחלום בלהות. ואפשר זה הי' בביתר וכו' (עיין גמ' גיטין נז., הועתק לקמן), אחרי כמעט עשרות בשנים מחורבן ביהמ"ק לא אבלו על ירושלם, כי העבר אין, מה להם למרר חייהם בזכרונות מעציבות, וזה מוליד לב מאובן ואבידת הטבע. גם תולים המאורעות שעברו על הקודמים בשגיאות וסבות ומקריות, כמ"ש (גיטין נז.) א"ר אסי תלת מאה אלפי שליפי סייפא עיילו לטור מלכא וקטלו בה תלתא יומי ותלתא לילוותא, ובהך גיסי הלולי וחנגי ולא הוו ידעי הני בהני. ועוד שם א"ל אביי לר' יוסף ומאחר דהוי צדיקים כולי האי מאי טעמא איענוש, א"ל משום דלא איאבול על ירושלם וכו'. וזה שדרשו ישראל לא ידע עמי לא התבונן (ישעי' א ג), ישראל לא ידע, העבר. עמי לא התבונן, העתיד. אם לא חקוק לזכרון בלב ידיעה ברורה, בדעת הקורות בכל הדורות, מאז השליך משמים ארץ תפארת ישראל, כך עלתה במשך כל המאורעות, ואולי ביותר בהשואה הגדולה רוח סופה וסער עלינו, ואחב"י בכל מדינה ומדינה דנו בעצמם שלא עלי' יעבור כוס התרעלה. הלא זו ד' חטאנו לו כמ"ש בפ' הכונס (ב"ק נב.) כך רגיז רעיא על עניא עביד לי' סמיותא לנגדי עיי"ש ברש"י. ואף מ"ש (ישעי' מד כה) משיב חכמים אחור ודעתם יסכל על ר"י שבקש יבנה וחכמי' ולא ירושלים (גיטין נו:), כי אין לבא בטרוניא על חכמי דור ודור, הלא זה עצם הסבה המסובב לחכמי הדור הסתרת ענינים, הוא מהפגמים וחטאים לעות אדם ברבו, מזה יצא חרבו, גם עין בשר לעוורו. יעזבנו כל ערבו שחרו לערבו. בסדור היעב"ץ לת"ב (אות ט"ז) כתב וזה לשון קדשו "אלולא לא הי' אלא עון זה בידינו שאין מתאבלין על ירושלים כראוי', די להאריך גלותינו, והיא בעיני הסבה קרובה היותר גלוי' עצומה וחזקה לכל השמדות המופלגות הגדולות הנוראות המבהילות הרעיונים, אשר מצאנו בגלות בכל המקומות פזורינו, על צוארינו נרדפנו לא הונח לנו להרגיע בגוים עם שפלתינו ענינו ומרודינו, לפי שיצא האבל הלז מלבנו בהיותנו שקטים בארץ לא לנו, שכחנו את ירושלם ולא עלתה על לבבנו, על כן כמת מלב נשכחנו מדור דור נוסף יגון על יגוננו ומכאובנו וכל אוהב האמת יודה לדברינו" עכ"ל. וכמוסיף על דבריו הק' כי לא רק אבילות הישנה, אבל גם הצרות האחרונות שמשכחות הראשונות, אשר כמתו מוטל לפניו ר"ל, גם אלה משכחים, הטמטום ועזיבת העבר ולקבלו, לחצוב בארות נשברות חדשות בעוה"ר, ואולי זה מהסיבות הגורמים זה יותר משלשים שנה איחור הגאולה ועוד עשו עלינו מאז נסיונות וצרופי ובזוזי. ואם שאין כח בדור הזה לחדש ימי הודי' ובטוי, שאין אנו כפוי טובה על חסדיו יתברך, שהחיינו וקימנו להקים בתים נאמנים לתורה"ק בתפוצות הגולה בכל מקומות מושבות בני ישראל, והעולה על זה להציב גבול אלמנה בארה"ק ת"ו ב"ב, אמנם ודאי חוב גמור עלינו לשנן ולזכור בזכרון תמיד אשר עוללו לנו העמלקים רשעי אוה"ע בכל דור ודור, ובדורנו הזה הארורים חלאת מין האדם ההונגרים הגרמנים ופולנים וגונדא דילי' יזכרו לחרפה ולדראון עולם לא תשכח, על ידי זה נזכה שיקוים בקרוב כלי גולה עשה לך יושבת בת מצרים כי נוף לשמה תהי' וגו' (ירמי' מו יט), ומ"ש (ישעי' יט ב) וסכסכתי מצרים במצרים. כלה שעיר וחותנו ויעלו לציון מושיעים והי' לד' המלוכה (עובדי' א כא), שמחנו כימות ענתנו וגו' (תהלים צ ט), ותחזינה עינינו במהרה בימינו בביאת גואל צדק וכן יהי רצון.
מתוך: כלי גולה, הקדמה


הדפסה

Claims Conference
© כל הזכויות שמורות למכללה ירושלים 2016