זכור - אמונה בימי השואה


חודש אייר  תשע"ב - שואת יהודי הונגריה


ממדף הספרים
גיליון זה מוקדש לתקשורת בתקופת השואה. שני המאמרים הראשונים בגיליון מאירים היבטים חדשים של המציאות התקשורתית ששררה בתחומי השלטון הנאצי. הגיליון פותח במאמרו של ההיסטוריון הבריטי קורי רוס העוסק בחקר ההיסטוריה של התקשורת בגרמניה המודרנית. רוס דן באופן שבו רתם המשטר הנאצי את הבידור העממי הקל לצרכיו – בעיקר בתחומי הרדיו והקולנוע – בתקופת מלחמת העולם השנייה. תקשורת מסוג זה שימשה את הגרמנים למילוי צרכים שונים במצבים השונים של המלחמה. יואל זיסנויין דן במאמרו בשידורי הבי-בי-סי הבריטי לאירופה, ובעיקר לגרמניה, בתקופת המלחמה ומנסה לברר את מידת חשיפתה של האוכלוסייה שחיה תחת השלטון הטוטליטרי למידע חיצוני על אף מאבק החורמה של השלטונות הנאציים בתופעה. מתברר כי הצימאון לידיעות מהימנות הלך והתגבר ככל שנמשכה המלחמה והניע רבים להסתכן ולהקשיב לתחנה הבריטית – דבר המעיד גם על חוסר אמון בתקשורת הגרמנית. זיסנויין דן גם בהפצת המידע על רצח היהודים בשידורים אלו ובהאזנה של יהודים לשידוריה.

שני המאמרים האחרים בחוברת עוסקים בהיבטים שונים של התקשורת היהודית בתקופה הנאצית. העיתונים היהודיים – הנושא של המאמר השלישי – הוסיפו לפעול בשנותיו הראשונות של המשטר הנאצי בגרמניה. הם סיפקו ליהודים מידע והערכות בזמן אמת תחת עינו הפקוחה של הצנזור הנאצי ותרמו תרומה מכרעת לגיבושם לקהילה בתנאי מצוקה הולכים וגוברים. המאמר מאיר את תפקודם זה של העיתונים היהודיים גם בצרפת ובהונגריה, שם הוסיפו העיתונים להיות גורם חיוני בעיצוב הקהילתיות היהודית עד אביב 1944. החלק של המאמרים בגיליון נחתם במאמרו של אסף ידידיה על דרכי התמודדותם של יהודי פולין עם המצור התקשורתי הכבד שחיו בו בימי הגירושים למחנות ההשמדה. ידידיה מראה כי אפילו בתקופה קשה זו הפעילו היהודים מאמץ עצום לקיים ביניהם תקשורת בזמן אמת – גם אם נזקקו לשם כך לאמצעים פרימיטיביים. המאמר דן גם במתח בין העברת המידע כשלעצמו למידה שבה הבינו אותו מי שקיבלו אותו וליכולתם להגיב לו.


הדפסה

חזרה לתחילת העמוד
Claims Conference
© כל הזכויות שמורות למכללה ירושלים 2016