זכור - אמונה בימי השואה


חודש סיוון תשע"ג - לולי תורתך שעשועי אז אבדתי בעוניי


עדות ב'
גטו לודז', 1941


החיים בקבוצה התנהלו על פי סדר יום קבוע: השכמה מוקדמת, תפילה, מנות רעב שלוש פעמים ביום, ולימוד תורה. משיצאה גזרה מעם הנאצים שאסור ללמוד גמרא, למד אתנו ר' טרייטל בספר הישר ובספר מסילת ישרים ובפרקי אבות וביורה דעה, ולמה דווקא הספרים הנ"ל? מפני שהבעל שם טוב שהמליץ ללמוד בספרים הללו שמסגלים לאדם מידות טובות.

[...] אם יש כפור ואין קמח – אין תורה. רקענו ברגלינו ברצפה בכדי להרחיק את הקור שהציק לאצבעות הרגליים. שרנו בקול רם, שזמרה מועילה קצת לחימום הגוף, וזימרנו שיר הלל לבורא עולם:

מיט דעם כתר תורה

האט דער הייליגער בורא

אונדז אלע יידן געקרוינט.

פון אלע אומות אין די וועלט

אונדז העכער געשטעלט

און די תורה געגעבן נאר אונדז אליין.

בתרגום חופשי: הבורא הקדוש הכתיר אותנו, היהודים, בכתר תורה, ורק בנו בחר מכל האומות, ולנו בלבד נתן את תורתו.

[בתוך: אברהם פרידמן, הגולם בגטו לודז': תולדות חיים, קיבוץ דליה תשס"ו]


הדפסה

Claims Conference
© כל הזכויות שמורות למכללה ירושלים 2016