זכור - אמונה בימי השואה


  • ממדף הספרים
    בשביל הזיכרון – החברה הישראלית והשואה, גיליון 20 (ניסן תשע"ה), ביה"ס הבין-לאומי להוראת השואה, יד ושם

    4/21/2015

  • עדויות

    4/21/2015

  • תמונה
    עולים בלתי ליגאליים על סיפון האניה "אסטור". 1939

    4/21/2015

  • תמונה
    מורה ותלמיד מתבוננים במפת ארץ ישראל בשיעור - גטו לודז', פולין

    4/21/2015

  • תמונה
    ראשי חברת "תפארת בחורים" במסיבת פרידה לרב יחיאל סרלוב (מיסד הארגון) לרגל עלייתו לארץ ישראל. וילנה, פולין, 1934

    4/21/2015

  • חודש אייר תשע"ה - השאיפה לעלות לארץ ישראל בגטאות


    ממדף הספרים
    בשביל הזיכרון – החברה הישראלית והשואה, גיליון 20 (ניסן תשע"ה), ביה"ס הבין-לאומי להוראת השואה, יד ושם
    גיליון זה עוסק בחברה הישראלית והשואה. הגיליון פותח במאמרו של בועז טל שמתחקה על עיצוב זיכרון השואה מבעד לכרזות שהופקו בשני העשורים הראשונים לקיום המדינה. טל סוקר מגוון של כרזות שהפיקו גופים ציבוריים ותנועתיים שונים. כרזות אלו עניינן היה אירועים ותהליכים שהסעירו את סדר היום הציבורי בישראל בתקופה זו ועוררו את השיח על זיכרון השואה: הסכם השילומים, היחסים עם גרמניה ומשפט קסטנר.
    מאמרה של גלי דרוקר בר-עם מאיר את דפוסי זיכרון השואה בעולמם של הניצולים דוברי היידיש במדינת ישראל הצעירה. דרוקר בר-עם מראה כיצד אל מול השיח הישראלי הממלכתי שהרבה להידרש ל"שלילת הגולה", התפתחה בקרב הניצולים – מעל גבי עיתוני היידיש, וכן בטקסים ובערבי זיכרון – תרבות משנֶה של הנצחה קהילתית.
    מאמרה של מלי אייזנברג מראה כיצד התפתח זיכרון השואה בקהילה החרדית-חסידית תוך הצעת מושגי גבורה ומושאי גבורה אלטרנטיביים למושגים של הנרטיב הישראלי המרכזי. המאמר מאיר את חשיבותה של התפתחות זו בתהליך הרחב יותר של שיקום החברה החרדית ועולם התורה שלה במדינת ישראל הצעירה.
    מאמרם של נירם יהושע ונסים ליאון על התגבשותו של זיכרון השואה בביטאונה של תנועת ש"ס מיום ליום מאיר תרבות משנֶה נוספת, החרדית-מזרחית, שהתפתחותה נתונה בתווך בין זיכרון השואה הישראלי הממסדי לבין הזיכרון החרדי האשכנזי. נירם וליאון עומדים על חשיבותה של הרגישות האתנית המזרחית בתהליך עיצובה של תרבות הזיכרון החרדית מזרחית – דבר שניכר במיקוד תשומת הלב בפגיעת השואה גם ביהודי המזרח.
    המאמרים העיוניים בגיליון נחתמים בחיבורה של סווטה רוברמן על עיצוב זיכרון השואה בעולמם של ותיקי מלחמת העולם השנייה יוצאי ברית המועצות בישראל. שלא כמו תרבויות המשנה שנידונו במאמרים האחרים ושהתפתחו בהשפעתה של תרבות הזיכרון הישראלית הממלכתית, דפוסי זיכרון השואה של יוצאי ברית המועצות התפתחו במידה רבה בצִלה של "עבודת הזיכרון" הסובייטית שהם היו חשופים אליה עשרות שנים. פרקטיקות הזיכרון של העולים – בעיקר מצעדי הניצחון ועצרות ותיקי המלחמה – התגבשו לטענתה של רוברמן לכדי "מרחב זיכרון" נפרד ומובחן בתוך החברה הישראלית תוך שהם מציעים נרטיב נוסף של גבורה יהודית.


    הדפסה

    חזרה לתחילת העמוד
    Claims Conference
    © כל הזכויות שמורות למכללה ירושלים 2016