תחקיר החודש

ממדף הספרים
גיליון זה מוקדש לסוגיות שונות שעניינן תולדות החינוך היהודי באירופה ערב תקופת השואה ובשואה. המאמרים שבגיליון מאירים פנים שונות של סוגיה מורכבת זו. הגיליון פותח במאמרו של עידו בסוק. בסוק מציג תמונה מורכבת של השתלבות ילדים יהודים במערכת החינוך הפולנית הממלכתית ובמערכות החינוך היהודיות. מאמרו מספר הן על חוויותיהם של בני הנוער היהודי שלמדו במערכת החינוך הפולנית הן על הפעילות הענפה של הקמת רשתות חינוך יהודיות עצמאיות בפולין.

בשנותיו הראשונות של המשטר הנאצי נאלצה מערכת החינוך של יהודי גרמניה לעבור תהליך תמורה מקיף ומואץ. היא קלטה לשורותיה תלמידים ומורים שנפלטו ממערכת החינוך הגרמנית שעברה נאציפיקציה והתמודדה עם מצוקות גוברות, הגירה מתמשכת ושאלות זהות נוקבות. סוגיות אלו מוארות במאמרם של גיא מירון ואסף ידידיה. עוד במאמר על מגוון מערכות חינוך המבוגרים היהודים בגרמניה ובתי המדרש להכשרת רבנים שעברו אף הם תמורה של ממש בשנים אלו.

שני מאמרים עיוניים אחרים בגיליון מציגים פנים שונות של החינוך היהודי בגטאות. לאה לנגלבן מתארת על בסיס מגוון רב של מקורות את התמודדותם של המורים היהודים בפולין הכבושה עם אתגר החינוך בגטאות. רובה ככולה של הפעילות החינוכית היהודית בתקופה זו הייתה בעלת אופי מחתרתי ונעשתה בתנאים קשים מאוד, ואף על פי כן יש עדויות על מגוון רחב של עבודה חינוכית. מאמרה של מרים עופר מציג את פעילותה הייחודית של הפקולטה המחתרתית לרפואה בגטו ורשה. עופר מראה כיצד בתוך התנאים הקשים בגטו ולמרות המדיניות הגרמנית פעלה בו במשך יותר משנה מסגרת אקדמית שקידמה את הכשרתם הרפואית של מאות צעירים יהודים, ורבים מהם אף היו מעורבים בפעילויות "בריאות הציבור" בגטו.

היבט נוסף של תולדות החינוך היהודי בשואה עולה במאמרה של מלי אייזנברג, שקיבצה מקורות העוסקים בפעילות החינוכית בווילנה בשנתה הראשונה של מלחמת העולם השנייה.


הדפסה