זכור - אמונה בימי השואה

תחקיר חודש תשרי  תש"פ - יום הכיפורים במסתור בפולין


  • עדויות
    צערגאווא, י"א תשרי תש"ד
    אתמול בשבת היה לנו יום הכיפורים. ואימת יום הדין הנורא הייתה לנו והתפללנו בלב קרוע ומורתח, ואיך אפשר אחרת אצל אנשים אומללים ונידחים כמונו. ועינינו נפשנו בצום ובכלל העינויים מן יום ו' בערב עד יום מוצ"ש, ודום התפללנו, וממעמקי הלב שפכנו שיח ועינינו ירדו דמעות על גורלנו ועל גורל עמנו.
    ולפנינו השאלה הגדולה רבת הערך, שאלת "מי יחיה ומי ימות" "מי ישפל ומי ירום". השאלה מנקרת את מוחנו לא מן היום ולא מן שלשום, וביום הכיפורים יותר מן יום פשוט, ונוגעת היא אותנו, את נפשותינו, את קיומנו, את הווייתנו זו. היא חיינו, שבעדם אנו נושאים וסובלים כה הרבה להצילם מידי הזאבים בדמות הרשעים האורבים להם ורוצים להשחיתם. אם נזכה להישאר בחיים חיותנו, בין אותם המעטים שיינצלו מן המגפה הנוראה הזו? אם יעלה לנו מה שלא עלה לאלפים ורבבות מאחינו, שנשפך דמם כמים בלא עת? ועד היום לא חדלה המגפה בשביל אלה הנתונים תחת רשותם, ובכל יום נהרות נחלי דם שוטפים, ודמם מזעזע וצועק לנקמה בשונאינו האכזריים ימ"ש. אם תישמענה תפילותינו החמות? ואם נפתחו ביום הצום הגדול הזה שערי שמיים לקול שוועתנו? ואם הקשיב ד' לצעקתנו והיטיב לנו החתימה לחיים? ואם נקרע רוע גזר דיננו? אם נכתבנו לחיים בספר גאולה וישועה?
    כל אותן השאלות בכללן הן רק שאלה גדולה אחת, וכל עוד שאנו יושבים פה, נסגרים ונחבאים, ואין לנו היכולת לצאת מכאן מבלי לירא את השונא, אין אנו יודעים מה יהיה בסופנו. אם נעמוד נגד הכוחות האדירים והרוחות הרעות המנשבות נגדנו? אם נינצל במלחמתנו את אויבי נפשנו? אם ננצח בהתלבטותנו את הזרם החזק של גלי הים הזועם ורוצה להטביענו? ד' יודע. אנו מתחזקים אותנו במלחמת הקיום הזו ומתאמצים להאמין שנחיה. ולעולם אל יימנע אדם מן הרחמים אפילו כשחרב חדה מונחת לו על צוארו. כך הדבר איתנו, אף שאנו נמצאים בסכנה גדולה, לא אבדה תקוותנו ולא התייאשנו. ואף שיתמהמה, עם כל זה אחכה לו בכל יום שיבוא. לידי החלטה זו באתי גם הפעם אחרת אי אפשר. כי אם נאבד ח"ו את האמונה, אז אין ערך ואין טעם לכל אותם העינויים והייסורים שסבלנו עד היום, ועוד אלה הבאים והעתידים לבוא עד בוא יום גאולה, יום שנשמע תקיעת שופר גדול לחירותנו. ואז אולי נראה ונתבונן ונקבל תשובה על כל השאלות הקשות והסתומות שעליהן אין לנו היכולת והאפשרות לענות תשובה חיובית. ונבין מה שלא הבינונו עד כה.
    הבה נחכה אפוא שד' לא יעשה כלה עם שארית פליטתנו, ויום יבוא שניגאל מהגלות הנוראה הזו, ואנחנו, היושבים עד כה בחושך, נראה אור גדול. ובעינינו נראה כשיקבץ ד' את הנידחים מכל פינות הארץ וישוב העם על מקומו בשלום, כן יעזור לנו ד'.
    [יוסף גוזיק, אומנם נר רוחני דולק בי: יומנו של תלמיד חכם מדוקלה, ירושלים תשע"ט, עמ' 354—355]







  • Claims Conference
    © כל הזכויות שמורות למכללה ירושלים 2016