זכור - אמונה בימי השואה

דמויות


א     ב     ג     ד     ה     ו     ז     ח     ט     י     כ     ל     מ     נ     ס     ע     פ     צ     ק     ר     ש     ת        


ר' אליעזר גרשון פרידנזון – לודז'


נולד ב י"ז בחשון תר"ס (1899), בויסקיט(ליד ורשה)
נספה ב ניסן תש"ג, בגיטו ורשה (ככל הנראה )

ממנהיגי אגודת ישראל בפולין וממייסדי תנועת "בית יעקב" וביטאון "בית יעקב"


ר' אליעזר גרשון נולד לאביו הרב יהושע, ת"ח גדול שהיה נכדו של ר' חיים אוירבך, מחבר "דברי משפט".
בגיל 19 התחיל בפעילות ציבורית, כאשר עזר להקים במשך שנתיים 350 סניפים של אגודת ישראל בכל רחבי פולין. נישואיו, בתרפ"א, לא הפסיקו את פעילותו הציבורית. עד מהרה נרתם לסייע לשרה שנירר, שייסדה את רשת "בית יעקב", לבנות ולהקים בתי ספר רבים של "בית יעקב", בראש ובראשונה בעירו לודז'. במקביל ייסד את ביטאון "בית יעקב", שיצא לאור משנת תרפ"ג מדי חודש בחודשו, והשתפו בו טובי הסופרים החרדיים בצד גדולי התורה של הדור, כגון: הרב אלחנן וסרמן, הרב מאיר שפירא ועוד. כמו כן הוצא לאור עיתון לנערות בשם "גן ילדים", ועיתון ילדים לבני הכיתות הנמוכות בשם "שיחים רעננים". כאשר גבר הצורך בספרי לימוד ובספרות חרדית הוא יזם והקים את הוצאת הספרים "בית יעקב", שסיפקה את הדרישות. באדר תרפ"ו (1936) הוא כינס בלודז' את ועידת היסוד של בנות אגודת ישראל. בעידודו פתחה תנועה זו תוך שנים מועטות כ- 300 סניפים ברחבי פולין. באותה שנה, תרפ"ו, הוא ייסד את בית הספר המקצועי הראשון לבנות בשם "אהל שרה". בצד פעילותו החינוכית הוא קיים פעילות ציבורית ענֵפה במסגרת הקהילה בלודז'. הוא היה חבר ההנהלה מטעם אגודת ישראל, ועסק בעיקר בעזרה סוציאלית לכלל האוכלוסייה היהודית. הוא התחבב על כל שדרות הציבור בראותם עד כמה הוא עוזר לכל נזקק. הוא היה ידוע בהכנסת האורחים שלו. בביתו התאכסנו רבנים ועסקנים במשך תקופה ארוכה, ויחד עם זאת דאג לקיים "ויהיו עניים בני ביתך". הוא היה מביא בלילות שבת אורחים עניים הביתה, ודאג להאכילם, להלבישם ולהנעילם. ר' אליעזר גרשון התבלט גם בעסקנותו הארצית, ובמיוחד הצטיין כמומחה להסברה. הוא השתתף בשלוש הכנסיות העולמיות של אגודת ישראל. הוא עזר גם ל"פועלי אגודת ישראל", והיה חבר ההנהלה הראשית של צעירי אגודת ישראל. הוא פעל רבות גם למען ביסוס הישיבות הגדולות, כגון "חכמי לובלין" ועוד. בנוסף לכך סייע במגביות למען קרנות ארץ ישראל, ובכלל ליישוב ארץ ישראל. בין השאר הקים בלודז' קיבוץ ראשון לצעירים להכשרה לארץ ישראל, וב- 1935 הניח את היסודות לתנועה של בנות אגודת ישראל בארץ.
מפעילותיו האחרונות לפני המלחמה יש לציין את ייסוד איגוד הסופרים החרדיים. בסיוון תרצ"ט כינס ועידה של עשרות סופרים ועיתונאים חרדיים, שהוכרז בה על הקמת האיגוד.

בתקופת השואה
חודשיים אחרי פלישת הנאצים לפולין נעצרו בלודז' כמה מחבריו הטובים של ר' אליעזר גרשון. בעקבות זאת נאלץ, בעצת ידידים, לברוח לוורשה. כאן גר עם משפחתו בחדר קטן. אולם למרות מצבו הכלכלי הרע, הוא דבק בהלכה כי אפילו עני המחזר על הפתחים חייב לתת צדקה, וכך עמד לא פעם ליד החלון והיה פורס מלחמו הדל לילדים רעבים שעברו ליד ביתו. בגטו הוא נתן הרצאות ודרש כל ליל שבת בפרשת השבוע לפני כ- 500 שומעים, כולל מתבוללים וחילונים. בדרשותיו נסך ביטחון במשתתפים ועודד את רוחם. ר' אליעזר גרשון המשיך גם בגטו בפעילותו החינוכית כאשר ניהל שלושה בתי ספר של בית יעקב תחת מסווה של מטבחים ציבוריים. (שלושה אחרים נוהלו על ידי הרב אורליאן הי"ד במתכונת דומה.) עזרה על ידו גב' רבקה אלתר-רפפורט, נכדת הרבי מגור.
לקראת חיסול הגטו עבד ר' אליעזר גרשון עם קבוצת יהודים אורתודוקסיים במחסני הנשק הגרמניים של ה"לוטוואפה". הוא פיקד על הקבוצה האגודאית וארגן קבוצות נוספות של אברכים חסידיים. לכולם נתן פקודות איך להוציא נשק ולהבריח אותו לגטו. דירתו ברחוב מורונובסקי הייתה למקום של אספות לקבוצות אורתודוקסיות. הוא עמד בקשר עם הז'אב (הארגון היהודי הלוחם), כך שבלט גם כאחד המסייעים למרד. (פעילותו במרד – על פי עדויות שנגבו ב"יד ושם" מפי יעקב זילברברג מלודז' והירש ביטר מגרייויץ-בני ברק. העדויות מובאות ב"הגבורה האחרת" לר' יחיאל גרנאטשטיין, עמ' 352–355.)
זמן מותו, מקום מותו וקבורתו אינם ברורים. יש אומרים שהנאצים גילו אותו לאחר שהתחיל המרד, בפסח תש"ג, בבונקר של ר' יוסף פסטאג חסיד מודז'יץ, ואז הרגו את כולם. לפי גרסה אחרת, הבונקר התמוטט על יושביו וכך הוא נספה. יחד אתו נספו אשתו אסתר בילה ובנו השני שמשון רפאל.

מקורות:
  • אלה אזכרה – חלק א.
  • גרנטשטיין יחיאל – הגבורה האחרת.
  • פרבשטיין אסתר – בסתר רעם.





  • לחצו כאן לאתר "רבנים שנספו בשואה" / מאת ד"ר פנינה מיזליש

    © כל הזכויות שמורות למכללה ירושלים 2016