שרה זיסקינד, גטו לודז'
למחרת הבוקר ניסיתי לשוא את כוחי בהבערת אש, לא הצלחתי לחשב עץ
בגרזן ולא לחתוך עץ מיוחד לקיסמים דקים, כדי כך, שגפרור יוכל להציתם. שוב
כיליתי כחצי קופסת גפרורים. לבסוף נאלץ אבי לקום ממיטתו ולהבעיר את האש.
נחרדתי ממראהו.בקומו נראה עוד יותר רזה. על הכר נראו פניו מלאים יותר;
גם רגליו רזות היו להחריד. התאפקתי בכל כוחי שלא אפרוץ בבכי.
(שרה זיסקינד, מתוך "האשה בשואה", אסף וערך: יהושע אייבשיץ)
