logo האשה בשואה
 
     
 
ביבליוגרפיה תמונות ספרים יצירה יחידות לימוד שארית הפליטה במחנה בגטו
 
     
   
     
 

שרה אורבך-זלוור, מחנה

הבנות מן החמישיה מציעות בדומיה את יצועיהן לקראת הלילה.
"סאלושה רצתה ליום-ההולדת שלה, שחל ביום זה, כיכר לחם שלמה",
שוברת ברונקה את השתיקה, "ובסופו של דבר, אפילו פרוסת לחם קטנה אין
לה היום . . ."
ושוב משתלטת דומיה. לאחר היסוס פותחת סורצ'יה בדיבור:
"בנות לא צדקתי אתמול. . ."
באורח פלא, אומרת היא שוב את מה שכולן היו רוצות לומר.
"המקרה של היום מוכיח, עד כמה לא צדקתי. . . אנא, סלחי לי, על שהייתי
כל-כך חריפה כלפיך אתמול", פונה היא אל פייגה.
בעיניה הירוקות של פייגה ניצת פתאום איזה זיק, ועמו מתנוצצות עיניהן
של כל הבנות מן החמישיה. עתה מצפות הן להמשך דבריה. של סורצ'יה.
"היום הוא יום-הולדתך, סאלושה ; ולנו אין אפילו פירור אחד של לחם כדי
לתתו מתנה לך.. ." אומרת סורצ'יה לאטה, ולאחר אתנחתה ארוכה פורצות
לפתע המלים מתוכה, כמו בנשימה אחת :
"אולם נדמה לי, בנות, שיש לנו בכל זאת מתנה בשביל סאלושה . . . וכי
אינכן סבורות, כי היום גילינו מחדש דבר חשוב מאד ואותו נוכל להגיש לה
כשי? המעשה שעשתה יאדז'ה זהו גילוי נפלא של רוח האדם העולה, גילוי
הנשמה היתירה אשר בו! וכי אין גילוי זה מתנה ראויה לשמה? אמנם נכון,
מתנה מוזרה, מתנה שאי-אפשר כמעט לנגוע בה. תמיד יש לשוב ולחפש אותה,
ואף-על-פי-כן נמצאת היא, חיה וקיימת היא ! בנות, גם אנו החמישיה, אנו
והאחוה שלנו - אף זו הוכחה לקיומה!

'ביוון הרשע, בתוך הסחי של קיומנו העלוב, - תעלה פתאום ואף תפרח
הנשמה !"

(שרה אורבך-זלוור, מתוך "האשה בשואה", אסף וערך: יהושע אייבשיץ)
 
 
 
 
במשפחה
 
הצלה ומסתור
 
נתינה וסעד
 
קיום מצוות
 
 
 
 
|