logo האשה בשואה
 
     
 
ביבליוגרפיה תמונות ספרים יצירה יחידות לימוד שארית הפליטה במחנה בגטו
 
     
   
     
 

שרה ביינהורן, בירקנאו, 1944

"זה היה מחנה בירקנאו," מספרת שורי, "ששטחו היה גדול הרבה יותר
מאשר אושוויץ הסמוכה והמפורסמת כל כך, אלא שאושוויץ היתה ותיקה
יותר. המחנה, שעל שער הכניסה שלו התנוססה הסיסמא המתעתעת 'ARBEIT
MACHT FREI' (-העבודה משחררת(, נבנה שנים מספר קודם לכן על אדמות
העיירה אושבינצ'ים, עיירה קטנה ובלתי מוכרת, שהיתה בה גם קהילה יהודית.
"באושוויץ שהו ותיקי המחנה. יהודים, בעיקר מפולין, שגרו בביתנים
דו-קומתיים ועבדו בבתי המלאכה. כמו כן, היו בה המשרדים, המפקדה
הגרמנית, בתי מלאכה לנשק, מחסן גדול לשמיכות וכדומה.
"בירקנאו, שהיוותה את ההמשך וההרחבה של אושוויץ, השתרעה על פני
שטחה של העיירה בז'זינקה (תרגומה הגרמני של המילה הפולנית - BRZOZA
- עץ ליבנה, הוא .(BIRKE כאן לא היתה עבודה יצרנית למען הגרמנים, משום
שהמחנה היה אך ורק מחנה השמדה. הם עבדו למען המוות, כי המוות נתן
את החיים... כל העובדים בבירקנאו עבדו בשירותים למען המחנה עצמו, כמו
במטבח, במיון הבגדים והחפצים וכן הלאה.
"אנחנו הוכנסנו למחנה בירקנאו כמו עדר בהמות. הגרמנים כלל לא
החשיבו אותנו כערך כלשהו ואפילו לא טרחו לקעקע מספר על זרוענו. עד
כדי כך היינו בשפל המדרגה! כל תפקידנו היה לשמש כחומר בערה למשרפות.
מספר פעמים ביום נערכה סלקציה, מיון של מי לחיים ומי למוות, כאילו היה
בידי הרוצחים מפתח החיים!!!"

הצריפים היו חשוכים. רק אשנב קטן נקבע בכל צריף כזה, ודומה כי
האור והאוויר הצח נעצרו על פתחו, מציצים אל הקדרות שבפנים ומהססים
אם כדאי להם להיכנס.
עיניהן של הבנות נתקלו בשלטים הגדולים שהיו תלויים מולן, בתוך הצריף :
EINE LAUS DEIN TOD!" - כינה אחת - מותך!"
IST DEINE SAUBERKEIT GESUNDHEIT" - הנקיון הוא בריאותך!"
הבנות הרצוצות התרגלו עד מהרה לחשיכה ונשכבו על דרגשי העץ שנבנו
בשלוש קומות. שורי ואחיותיה טפסו אל הקומה השלישית.
"גולי וחני צריכות להיות באמצע," החליטו האחיות. "מוכרחים לשמור
על חום גופן, הן עדיין קטנות ועלולות להתקרר." וכך מצאה עצמה שורי
בקצה שורת האחיות, כשהיא מצויה במקום הראשון לקבלת המכות...
על הקרשים הבלתי מהוקצעים, שלא נפרש עליהן שום מזרן או שמיכה
רכה - הניחו הבנות את גופן הדווי.
לכל חמש מהן ניתנה שמיכה דקה, שכמעט מיד נמתחה כולה כדי לספק
מחסה לכל החמש. על אף הצפיפות, האוויר הדחוס והרעש - הצליחו הבנות
להתנמנם, הודפות למועד מאוחר יותר את אלף השאלות המתרוצצות במוחן,
מנסות להיאחז בשוליה של שינה מרפה ונטולת חלומות.

(שרה ביינהורן, 1944, מתוך "עלים שעלו מן האפר", ביינהורן (קליין) שרה)
 
 
 
 
במשפחה
 
הצלה ומסתור
 
נתינה וסעד
 
קיום מצוות
 
 
 
 
|