logo האשה בשואה
 
     
 
ביבליוגרפיה תמונות ספרים יצירה יחידות לימוד שארית הפליטה במחנה בגטו
 
     
   
     
 

שרה ביינהורן, בירקנאו, 1944


והנה, הוצאו דודי האוכל מן המטבח. שורי ויתר המתנדבות הרימו את
הדוד "שלהן", מקוות כי המסע עד לבלוק יעבור בשלום. כאשר הגיעו אל
הצריף, קיבלה אותו ה"שטובובה" תחת חסותה. היא חילקה את המרק לבנות
במידה ובמשורה, עד שהתרוקן הדוד מתכולתו.
שורי גילתה את האפשרויות הטמונות בדוד הריק ועד מהרה קשרה קשרי
מיקח וממכר עם ה"שטובובה". "אני תופרת מקצועית," הסבירה לה שורי,
מקווה ששנות לימודי התפירה שלה ושל אחיותיה תעמודנה לה בעת כזו.
"אתפור לך כל מה שתחפצי מן האריגים שתספקי לי, אם תאפשרי לי לגרד
את הדוד לאחר חלוקת האוכל..."
ה"שטובובה" נאותה ברצון לעיסקה, וחמש האחיות החרוצות החלו רוקמות
ותופרות בתורנות במחט היחידה שעמדה לרשותן. הן עצמן התהלכו
בסמרטוטים, אבל האחראיות למיניהן, "עילית" המחנה, שגילו את האפשרויות
הגלומות ב"עדר" האסירות המורעבות - הקפידו על צורתן החיצונית ונראו
מגונדרות ממש.
תמורת שירותיה כתופרת גררה שורי את הדוודים הריקים אל השטח
שליד המטבח. ושם היתה מגרדת בזריזות את תחתית הדוד, ומביאה לאחיותיה
את שאריות המרק הסמיכות, שהיו שוות כל מאמץ.
לעיתים, צירפה "שטובובה" אחרת, שלא ידעה על זכותה הבלעדית של
שורי, נערות נוספות למסע הדוודים אל המטבח. הקבוצה הצטופפה סביב
הדוד, נלחמת במרפקים ובציפורניים על השארית הדבוקה בו - שפירושה
היה חיים.
ושורי, עדיין חיפשה הזדמנויות נוספות. כאחת מתוך החמש, חשה כי עליה
לדאוג לכולן. כל תוספת התחלקה ביניהן בשווה והחלק שהגיע לבסוף אל
פיה - אף פעם לא השביע את הרעב המציק.
וכך, החלה מנסה את כוחה בהתגנבות אל שטח המטבח המרכזי, כדי
לתור בין ערימות האשפה אחר "מציאות" כשרות. היא היתה מביטה היטב
מסביב, לראות אם אף אחראית אינה עוקבת אחריה. וכאשר החליטה כי
השטח נקי, היתה משתחלת פנימה בהרף עין (במיומנות שפיתחה לה עם
הקפיצות הזריזות מן הקויה העליונה), סוחבת קליפות תפוחי אדמה או סלק
ונמלטת אל הצריף, חשה כי אין עוד עשירה כמותה...
הבנות, שעבדו בקילוף הירקות בשביל "עילית" המחנה, ליוו אותה במבט
של שותפות לעבירה. בכוונה תחילה קילפו קליפות עבות, משאירות חלק מן
הירק צמוד לקליפה, כדי להחיות את נפשן של חברותיהן הרעבות.
לו היו נתפסות בכך, היו מואשמות ב"סבוטאז"' (-חבלה). אבל רבות
וטובות בין הנערות הללו הסתכנו, וגרמו הנאה כפולה לאלו שהקליפות הגיעו
לידן : טעם של תפוח אדמה מתוק וטעים, מלווה ברגש תודה לעובדות המטבח
האלמוניות אשר סיכנו את נפשן.

(שרה ביינהורן, 1944, מתוך "עלים שעלו מן האפר", ביינהורן (קליין) שרה)
 
 
 
 
במשפחה
 
הצלה ומסתור
 
נתינה וסעד
 
קיום מצוות
 
 
 
 
|