logo האשה בשואה
 
     
 
ביבליוגרפיה תמונות ספרים יצירה יחידות לימוד שארית הפליטה במחנה בגטו
 
     
   
     
 

שרה ביינהורן, מחנה עבודה גובען, 1944

חלפו אך ימים אחדים והנה רחש-לחש עובר בין הבנות : "אוספים מרגרינה
כדי להדליק נרות חנוכה!"
התרגשות רבה אחזה בהן. האם ייאסף די שומן כדי להדליק בו נרות?
וכיצד בכלל ניתן לחגוג כאן, במחנה הכפייה הגרמני, את החג היהודי ב"פרסומי
ניסא"?
המגבית הסתיימה בהצלחה. כל אחת תרמה טיפת מרגרינה - שומן יקר
מפז, שבמקום להזין בו את גופה המצומק העדיפה להדליק בו את האור
בנשמתה. ה"חנוכייה" היתה כף ברזל שלתוכה טפטפו את טיפות המרגרינה,
והפתיל שהודלק נטווה מחוטים שנפרמו מן השמיכות.
לאחר "ארוחת הערב" (מרק ותפוחי אדמה) הוצבו שתי שומרות בפתח
הצריף. כל המשתתפות בהדלקה היו מודעות לכך שאם תיתפסנה בהשחתת
מזון יקר כשומן - תיענשנה קשות, ובכל זאת, לא ויתרו על ההנאה הרוחנית
של נר חנוכה ולו גם לדקות מספר.
הבנות נאספו בחדרה של יענטי הנמרצת, שאש קודש יוקדת בעיניה.
התוכנית כבר היתה מוכנה לפרטיה: מספר שמיכות שהורדו מן המיטות
הסמוכות - נפרשו על מיטתה של . יענטי והיוו וילון שהסתיר היטב את
הנעשה מתחת למיטה. לאחר מכן זחלו הבנות אל מתחת ה"ווילון". יענטי
בירכה על הנרות וקירבה גפרור בוער אל הפתילה הטבולה במרגרינה.
כל הבנות השכובות על גחונן עצרו נשימה. הניצוץ המרצד שבה את מבטן.
עוד רגע חלף, והנה נאחזה הלהבה בפתילה והנר הראשון של חנוכה דלק
באור זהבהב ורך, מאיר את פניהן הצמודות לרצפה בזוהר ערטילאי, מספר
על פך שמן שהספיק לשמונה ימים ועל מעטים שניצחו את הרבים, צדיקים
שגברו על רשעים...
מול הנר הקטנטן שהודלק מתחת המיטה שרו הבנות בשקט "הנרות הללו"
ו"מעוז צור ישועתי".
מתי נזכה גס אנו לנס ותשועה?" שאלו את עצמן. והשלהבת הקטנטונת
כמו ליטפה אותן ברוך, לחשה להן מילות עידוד, הפיגה את קדרות המחנה
והנביטה בליבן נבט חדש של תקווה ונחמה.
דקות אחדות דלק נר החנוכה, ולאחריהן אזל השומן היקר סביב הפתיל,
השלהבת התעמעמה עד שנמוגה לאיטה, מותירה אחריה פס דק של עשן לבנבן
ופתילה חרוכה בכף הברזל.
בחוץ ירד שלג כבד. פתיתים גדולים נחתו על חלון הצריף, מותירים את
רשומי ה"כוכבים" על הזגוגית. צורות סימטריות, מדוייקות להפליא.
הגעגועים אל הבית תקפו את הבנות. כל אחת מהן סיפרה על חנוכה
בבית-אבא, זכרונות מתוקים, שהנפש ערגה אליהם בכל מאודה.

(שרה ביינהורן, 1944, מתוך "עלים שעלו מן האפר", ביינהורן (קליין) שרה)
 
 
 
 
במשפחה
 
הצלה ומסתור
 
נתינה וסעד
 
קיום מצוות
 
 
 
 
|