הניה טראובה, גטו קראקוב, מחנה פלאשוב מחנה אושוויץ סוף 1944
לנו - כמו לכל יתר הנשים ששמרו על כשרות - היתה בעיה נוספת: התזונה ב"פלאשוב" היתה דלה ביותר. רק פעם ביום קיבלנו פרוסת-לחם דקיקה, וצלחת-מרק מימית בערב. לא אכלנו את המרק, בגלל שהכניסו לתוך הדוד עצמות. לאחר תחינות רבות, הסכימו הטבחיות לבשל לאוכלי בשר מרק בדודים נפרדים, שלא הכניסו לתוכם עצמות. הסכם זה לא קוים במלואו, מדי פעם מצאנו פרורי-בשר ועצמות, ושוב הפסקנו לקחת את המרק, והיינו מאוד רעבות, ממש סכנת-נפש.
כשהגיע חג-הפסח תש"ג, צמנו במשך 8 ימי החג. אינני יודעת איך החזקנו מעמד, אבל ב"ה לא נכשלנו באיסור אכילת חמץ.
(הניה טראובה, מתוך "האשה בשואה", אסף וערך: יהושע אייבשיץ)
