logo האשה בשואה
 
     
 
ביבליוגרפיה תמונות ספרים יצירה יחידות לימוד שארית הפליטה במחנה בגטו
 
     
   
     
 

דרורה אייזנר, מחנה קשפיץ

ביקשתי שיפטרוני מן העבודה המשרדית. היה לי תירוץ לכך : העבודה המשרדית מערערת את עצבי ואין לאל ידי לעסוק בעבודה זו.
זקן (בכיר) היהודים ניאות לבקשתי והוטל עלי לנהל בקשפיץ את מחסן הרכוש היהודי שנשאר. כיוון שהייתי הממונה על המחסן ובידי היו המפתחות וכיוצא באלה, החזרתי חפצים רבים ליהודים שהיו במחנה. במחנה התחילו להתלחש שהעונש על כך יהיה חמור. גם אנשי המחנה שאלו אותי אם שקלתי את מעשי ואם ברורה לי הסכנה האורבת לי. אולם אני המשכתי בעבודתי עד שיהודי המחנה הזהירו אותי שהם ישתדלו להעבירני מן המקום.
נזכרת אני בערב האחרון שלי בקשפיץ. אשה בוכיה ניגשה אלי וסיפרה שבמחסן המחנה מונחת שמיכה קטנה של ילדה. הילד לא היה אתה, האם. היא אמרה לי שאילו הייתה שמיכת הנוצות בידה הייתה מצילה בה את ילדה מקור ומרעב שכן החביאה כסף בתוך השמיכה. כבר מסרתי את מפתחות המחסן בידי הנהלת המחנה וכבר קשה היה לי להיכנס לתוכו. אולם חשבתי על הילד שאולי הוא ביער והשמיכה הייתה מחממת אותו. מה בכוחי לעשות עכשיו למען הילד?
ביקשתי מאת האישה שתמתין לי ופניתי אל מפקדת היחידות (קאלאנען פירער) הגרמני של קבוצתנו, שהיה אדם הגון. סיפרתי לו במה מדובר וביקשתי ממנו שילך אתי אל הנהלת המחנה. הוא ניאות לבקשתי שם הודעתי שכאשר נעלתי ביום הקודם את המחסן שכחתי במקום כמה מסמכים חשובים שעלי לקחת איתי לקלובוצק. הגרמני נתן לי את המפתח וכך ניתנה לי האפשרות לזרוק את השמיכה בעד החלון החוצה.
כל שנות-המחנה שלי זכרתי את האם שקיוותה שבשמיכת-הנוצות תועיל לילדה. חשבתי : אולי נותר הילד בחיים ? לצערי, לא פגשתי עוד את האישה. אולם פניה נחרתו בזיכרוני יחד עם פניהם של בני-אדם אחרים, שלאחר המלחמה ניסיתי לחפש אותם.

(דרורה אייזנר, מתוך "האשה בשואה", אסף וערך: יהושע אייבשיץ)
 
 
 
 
במשפחה
 
הצלה ומסתור
 
נתינה וסעד
 
קיום מצוות
 
 
 
 
|