logo האשה בשואה
 
     
 
ביבליוגרפיה תמונות ספרים יצירה יחידות לימוד שארית הפליטה במחנה בגטו
 
     
   
     
 

אירנה לוסקי, מחנה קייזרוואלד, מחנה א.א.ג., מחנה טורון, צעדת מוות, בריחה,

אחרי ששהינו חודשים אחדים באא"ג הביאו לנו בגדי מחנה בפסים וגילחו את שערות ראשינו. אותו יום היה בשבילנו יום שחור. הסתכלנו זו בזו, כיצד נופלות השערות מראשינו ובכינו בכי מר. הנערות, אף הצעירות, נראו בלי השערות כמפלצות. נתנו לנו מטפחות ראש לבנות לעטוף בהן את הראש. זאת לזכור: גם במחנה, בלי גברים, רצינו להיראות בצורה אנושית. אני אף רעבתי פעם יום שלם כי מסרתי את כל מנת הלחם שלי לאחת שקיצרה ושינתה את צורת שמלתי, שחגרתי אותה בחגורה אדומה (עשויה מחוטי בית החרושת).
המטפחת על הראש הייתה צחורה. היינו מכבסות לפי התור את בגדינו, ואחר כך היינו שמות אותם על צינור ההסקה המרכזית ובבוקר חבשנו את המטפחות כשהן נקיות ויבשות. בהשפעתה של פלורה שאפנו בכל כוחותינו להישאר "בני אדם" והיום נדמה לי, כי דבר זה היה מעשה הגבורה הגדול ביותר שלנו אז.
הגרמנים יכלו לקחת ולגזול מאתנו הכל, אך לא יכלו לאסור עלינו לחלום,ואנו חלמנו ושוחחנו על העבר, ולפעמים אף היינו מדברות על העתיד. לכל אחת מאתנו היו תכניות משלה לגבי עתיד מעורפל זה. שמענו גם שירים על מר גורלנו מפי חברה שלנו אשר חיברה את שיריה בהסתר על פתקאות קטנות.

(אירנה לוסקי, מתוך "האשה בשואה", אסף וערך: יהושע אייבשיץ)
 
 
 
 
במשפחה
 
הצלה ומסתור
 
נתינה וסעד
 
קיום מצוות
 
 
 
 
|