logo האשה בשואה
 
     
 
ביבליוגרפיה תמונות ספרים יצירה יחידות לימוד שארית הפליטה במחנה בגטו
 
     
   
     
 

אירנה לוסקי, מחנה קייזרוואלד, מחנה א.א.ג., מחנה טורון, צעדת מוות, בריחה,

בבוקר ציוו עלינו להיערך למפקד. מכל הצדדים הקיפו אותנו גרמנים וגרמניות, נתנו לכל אחת מאתנו ככר לחם או שתים, והתחלנו לצעוד לכיוון גרמניה. רכבות לא היו עוד, והגרמנים החליטו להימלט על נפשם אך גם להוביל אותנו עמם. הצעדה הייתה קשה ביותר. השלג היה עמוק מאוד ונעלי העץ שקעו בשלג. היינו רעבות, עייפות וסחוטות מאוד. סבורתני כי היינו חמש מאות נשים בערך וכך התחלנו לגרור עצמנו קדימה. ידענו כי החופש קרוב מאוד אבל איך להחזיק מעמד ולזכות בו - זאת הייתה השאלה. והרי כל כך רצינו עוד לחית. אני הייתי בת 19 וחצי. קיווינו עדיין, שהכול ישתנה ועוד יהיה טוב. ייתכן שאבא עודו בחיים... ואם נישאר בחיים, יישאו אותנו על כפים. שהרי כל כך סבלנו. כך חשבנו אז. כאשר אחת מאתנו נפלה בזמן הצעידה הזאת, ספגה מכות, ואם לא קמה - היו משאירים אותה שכובה כדי שתקפא בשלג. כך גררנו את עצמנו עד לעיירה הקטנה פורדון. ושם אספו אותנו במחסן ל"לינת לילה".
(אירנה לוסקי, מתוך "האשה בשואה", אסף וערך: יהושע אייבשיץ)
 
 
 
 
במשפחה
 
הצלה ומסתור
 
נתינה וסעד
 
קיום מצוות
 
 
 
 
|