ברטה פרדרבר, מחנה אושוויץ , 1944
דצמבר 1944. הכפור עושה בנו שמות. הכסות היחידה מפניי הקור העז היא אותה שמלת משי שקיבלתיה בהגיענו לאושוויץ. גיסתי לובשת את החצאית הקצרה וברכיה החשופות הכחילו מקור. יום אחד מצאתי ליד בית השימוש חתיכת סמרטוט שחור. הייתה זו רצועת בד ברוחב של עשרה סנטימטר, שהלכה וניתחדדה כלפיי מעלה. כפי הנראה שריד ממטרייה ישמנה. התנפלתי עליה כעל מוצא שלל רב והבאתיה במתנה לגיסתי. היא קשרה בה ברך אחת. כעבור מספר ימים ארע נס בשנית: קרובת משפחה שלנו, שהייתה יותר ותיקה מאיתנו באושוויץ, מצאה בשובה מן העבודה שריד מכותנת קרועה. היא תרמה את המציאה לגיסתי וזו קשרה בה את ברכה השנייה.
(ברטה פרדרבר, 1944, מתוך "האשה בשואה", אסף וערך: יהושע אייבשיץ)
