logo האשה בשואה
 
     
 
ביבליוגרפיה תמונות ספרים יצירה יחידות לימוד שארית הפליטה במחנה בגטו
 
     
   
     
 

חוה ברונשטיין, מחנה ברלין-ריינוקנדורף

זכור לי מקרה שאירע בבית החרושת בו עבדנו, כל האסירות התהלכו תשושות, וזאת אחרי לילה קשה בו נאלצנו לעבוד בחפירות מחוץ למחנה מבלי לנוח אפילו רגע. בבוקר הובלנו לעבודה בבית החרושת. זקנה אחת כנראה נרדמה לרגע ליד המכונה שלה כשצרורה הדל, ובו 3 תפוחי אדמה קטנים בידה. חייל ס"ס שעבר במקום התנפל עליה בקללות והכה אותה נמרצות, את צרורה הדל קרע מידה ובעוברו במחלקה השליך את הצרור לרגלי אחותי וצרח: "אכלי זאת":
אחותי הייתה אז ילדה צעירה בעלת שער בהיר ולא פעם חשבו אותה אנשי ס"ס ליהודיה למחצה כי היו מספר 'מישלינגים" במחנה. כנראה שאותו ס"ס חשב את אחותי "למישלינג" בגלל מראה הבהיר. אחותי לא נגעה בתפוחי אדמה אלה, בערב אחרי שחזרנו לבלוק חקרה ושאלה את השכנות, במי התעללו הגרמנים היום?

אחרי זמן התברר לה שהייתה זו אישה מבוגרת, דודה לולה שמה. את דודה לולה העריכו כולן. הוקירו את אישיותה. אישה זו אפילו בתנאי הגהנום ששררו במחנה הריכוז שמרה על שלוות-נפשה. זכרה תאריכי חגים ועודדה את כלן, כדי שלא יאבדו את התקווה בישועת ה' אשר בוא תבוא.

אחותי איתרה אותה והחזירה לה את צרורה הדל. היום קשה להעריך את גודל המעשה הוא אשר אמרנו: רק מי שהיה כלוא במחנה הריכוז יכול להעריך נכונה את ערכם של 3 תפוחי אדמה בתנאי הרעב והמחסור ששררו שם. אחותי עמדה בניסיון, 3 תפוחי אדמה יכלו להשקיט את הרעב המחריד שלה ליום שלם. היא בכלל לא חשבה על זה. אצלה זה היה טבעי: יש לאתר את בעלת הצרור. "את בוודאי באת מבית טוב, את בוודאי בת תלמיד חכם רק בזכות חינוך מעולה מהבית גמלת איתי חסד זה" פלטה דודה לולה בהתרגשות גדולה כאשר אחותי החזירה לה את 3 תפוחי האדמה.

בערב כאשר שכבנו על דרגש עץ העלוב, הפטירה אחותי: "היום נוכחתי שוב לדעת שמצווה גוררת מצווה בזכות "השבת אבידה" זכיתי לקיים מצות כבוד אב בגיהנום הזה..."

(חוה ברונשטיין, מתוך "האשה בשואה", אסף וערך: יהושע אייבשיץ)
 
 
 
 
במשפחה
 
הצלה ומסתור
 
נתינה וסעד
 
קיום מצוות
 
 
 
 
|