logo האשה בשואה
 
     
 
ביבליוגרפיה תמונות ספרים יצירה יחידות לימוד שארית הפליטה במחנה בגטו
 
     
   
     
 

רבקה קביאטקובסקה, מחנה

להיות סבלניות! - צעקה עדת הנשים - אנו סובלות חרפת-רעב מזה חמש שנים בגטו...רות מדדה אותן במבט קר, התרוממה מעל למזרון-הקש שלה ויצאה החוצה.
בצריף קמה מהומה, רבות מהנשים התקיפו את הנרגניות על שהרגיזו את רות, פחדו מתגובתה ודרשו מהנרגניות לפייס אותה. אחרות היו בדעה שאין להן מה להפסיד, הכול עדיף יותר מאשר מיתת-רעב. המהומה התגברה ואז, נכנסה פרומקה "השוטרת", או כפי שכינו אותה לפעמים גם בשם "הפרטיזנית", כי תמיד נהגה לספר נסים ונפלאות על הפרטיזנים הליטאים. הייתה זו נערה מוצקת נמוכת קומה, אבל עליזה ומעורבת בכל ועם כולן. הייתה עוברת מצריף לצריף ומשוחחת עם הנשים ומספרת על פעולות הפרטיזנים. כולן אהבו אותה, ממבט ראשון תמיד ציפו ממנה לאיזה "ידיעה טובה".
כשנכנסה לאיזה צריף, רמזה פרומקה לאחת הנערות שתעמוד "על המשמר", ובקולה הנעים החלה לספר: - נשים, המלחמה היא בעיצומה... אומרים כי בקרוב ניגאל!
עיני הנשים אורו, הפנים התחילו לחייך ושאלו בדאגה:
- האם לא יצליחו ברגע האחרון לחסל אותנו, או להוציאנו מכאן?
- כעת המצב שונה - הרגיעה פרומקה את חברותיה - הם כבר מפחדים קצת...נעשה להם דחוק בחזיתות...
בכל סיפוריה נהגה פרומקה לחזור, שוב ושוב, על גבורתם של הפרטיזנים, איך בחורים ובחורות גנבו נשק ופרצו לעצמם דרך מהגטו אל היערות.
הנשים עקבו בדריכות ובפליאה אחרי סיפוריה, זו להן הפעם הראשונה ששמעו על קיומן של קבוצות פרטיזניות, ובמבוכה העירו:
- גם אנחנו לא היינו נותנות שיובילו אותנו ככה...אלא שהגטו בלודז' היה מנותק לחלוטין מעולם החיצוני, לא היה לנו לאן לברוח!

- אני יודעת - המשיכה פרומקה בנימה רצינית-עצובה - הדבר עצוב, אבל אין להתייאש! אסור לנו להישבר. עלינו להתארגן. יש ביניכן הרבה נשים אינטליגנטיות, עליהן לספר מתוך הספרים שקראו, על מחזות, סרטים וכדומה. זכורנה, נשים, אדם מת רק אז כשהוא מפסיק לחשוב, וזאת רוצים אויבינו!

(רבקה קביאטקובסקה, מתוך "האשה בשואה", אסף וערך: יהושע אייבשיץ)
 
 
 
 
במשפחה
 
הצלה ומסתור
 
נתינה וסעד
 
קיום מצוות
 
 
 
 
|