logo האשה בשואה
 
     
 
ביבליוגרפיה תמונות ספרים יצירה יחידות לימוד שארית הפליטה במחנה בגטו
 
     
   
     
 

ברטה פרדרבר-זלץ, מחנה ברגן-בלזן , 16469 - 16497

המפקחת שלנו הייתה מכשפה זקנה. הקנאה אכלה אותה למראה המפקחות הצעירות שהתהדרו במדי הס"ס ושבו את ליבם של אנשי המפקדה. ממורמרת ואכולת שנאה הייתה מכלה את זעמה בנו אך כנראה שהיא עצמה חששה לעורה, כי הצעירות היו מתנכלות לה והיו מוציאות עליה דיבה באזני המפקדים. יום אחד ניגשה אלי והודיעה לי, שהחיפוש ליד השער יהיה הפעם קפדני במיוחד. היא אמרה לי להזהיר את האחרות. לפולניות לא התקשיתי להסביר את העניין אבל מה אעשה עם ההונגריות? ידעתי שתפוח אדמה נקרא בשפתן "קרמפיר", כשאני נעזרת בתנועות ידיים צעקתי לעברן "היום לא קרמפיר". אולם הן לא שעו לאזהרתי ולא ויתרו על תפוח-האדמה, לו ציפו בכיליון עיניים, אם, אחות או ידידה שנשארה בבלוק. כשראיתי שבלאו הכי אורבת סכנה לקבוצה כולה, כי די היה שבכליה של אחת תימצא גניבה וכולנו חייבות מיתה, הצעתי שלא נאכל את המרק שקיבלנו, ואת תפוח האדמה שעמנו נצפין בתוך המרק. בהתקרבנו לשער ראינו כי השמירה הוגברה הפעם. קבוצת הנשים שלפנינו השליכו המה את תפוחי האדמה הגנובים, אנחנו עברנו בשלום עם תפוחי האדמה הטמונים על קרקעית כלי-המרק.
(ברטה פרדרבר-זלץ, 16469 - 16497, מתוך "האשה בשואה", אסף וערך: יהושע אייבשיץ)
 
 
 
 
במשפחה
 
הצלה ומסתור
 
נתינה וסעד
 
קיום מצוות
 
 
 
 
|