ברטה פרדרבר-זלץ, מחנה ברגן-בלזן , 16469 - 16497
בשעת פינוי האשפה בשטח מטבח המפקדה, נתגלה לעינינו באחד הימים "אוצר". בין חביות הפסולת היו מונחים חלק מקרביה של בהמה. התנפלנו על המציאה כמו עדר זאבים רעבים. כל אחת קרעה נתח לעצמה ומצצה ברעבתנות את הדם הטרי. המפקחת שלנו לא השגיחה במתרחש, היא שוחחה עם אחת מחברותיה. אולם לאסוננו עברה באותו רגע, במקום, אירמא גריזר, הרוצחת מאושוויץ. כמו כלבה שסועה קפצה ממקומה והתנפלה על קבוצת הנערות הפולניות וההונגריות והוציאה מידיהן את השלל, תוך גידופים וקללות. קראתי לעומתה שהן אינן מבינות אותה, כי אני היחידה בקבוצה המבינה גרמנית. ללא אומר ודברים, הורידה את חגורת העור ממדיה והחלה להצליף על ראשי ופני באבזם הנחושת. נפלתי ארצה והיא המשיכה להכות בי. ראשי שתת דם, שיני נעקרו. שפתותי נסדקו, פני הושחתו ללא הכר.
(ברטה פרדרבר-זלץ, 16469 - 16497, מתוך "האשה בשואה", אסף וערך: יהושע אייבשיץ)
