logo האשה בשואה
 
     
 
ביבליוגרפיה תמונות ספרים יצירה יחידות לימוד שארית הפליטה במחנה בגטו
 
     
   
     
 

דרורה אייזנר, מחנה בלאכשטט , 1943 - 1943

היינו במחנה הקטן, אי קטן של יהודים שבויים. בסך הכול שלושה עשר יהודים, אך כמה מצבי מתח זומנו לנו! לפעמים מצבי מתח שייצרנו במו ידינו. החיים ביחד של שלושה-עשר בני-אדם שונים גרמו לסבוכים חמורים. הייתי סופרת את ימי השבוע ומצפה ליום השבת, שאז אהיה חופשית ללכת אל המחנה שבו שהו ידידיי. היו שבתות שלא היה בהן במה לנסוע מן המחנה שלי אל המחנה האחר. אולם אני שמחתי לעבור ברגל את הדרך. שם חיכתה לי ידידתי, גוצ'ה בעהם. היא הייתה צעירה ממני בשנים אחדות. זמן-מה לפני פרוץ המלחמה סיימה את לימודי-המשפטים שלה ונישאה. היא מיעטה לספר לי על בעל שנהרג מייד לאחר פרוץ המלחמה. היא הייתה שחרחורת, יפה ובעלת-חן,.וגם חכמה מאוד. בשבתות שלא עלה בידי לבוא אליה טרחה לשלוח אלי אוכל ומכתב. את המכתבים הייתי קוראת במשך כל השבוע. פעם אתת כתבתי לה שאני חשה דחיסות משונה ומועקה רבה וכי מעולם לא שיערתי שהחיים יחד עם בני אדם בעלי מנטאליות שונה עלולים לגרום סבל כה רב. תיארתי לה את בדידותי הנוראה, את הדלות הרוחנית סביבי וכיוצא באלה. בין היתר סיפרתי לה על אודות מקרה שנזכרתי בו.
פעם אחת חילקו לנו בשר-סוס והטבחית חילקה אותו במנות לא שוות. עצביו של אחד מאנשי המחנה התמוטטו כי נדמה היה לו שמנתו פחותה מן המנות האחרות. הוא פרץ בצעקות וברוב כעסו השליך את מנת-הבשר שלו לכלבים. על כך ענתה לי ידידתי בשיר מאת יוליאן טובים "על בני-האדם הקטנים שניתן אך לרחם עליהם". גוצ'ה הייתה האדם היחיד בשנות המלחמה שיכלתי לגלות לפניה את לבי. היא חשה את בדידותי היוצאת מגדר הרגיל והבינה על מה אני בוכה בלילות.

(דרורה אייזנר, 1943 - 1943, מתוך "האשה בשואה", אסף וערך: יהושע אייבשיץ)
 
 
 
 
במשפחה
 
הצלה ומסתור
 
נתינה וסעד
 
קיום מצוות
 
 
 
 
|