logo האשה בשואה
 
     
 
ביבליוגרפיה תמונות ספרים יצירה יחידות לימוד שארית הפליטה במחנה בגטו
 
     
   
     
 

הלינה בירנבאום, מחנה מיידנק, מחנה אושויץ, , 1943 - 1944

קרה שעבדנו בשדות במרחק צעד אחד מבקתות האיכרים, רק משמרות הס"סמנים החמושים הפרידו אותנו מהחופש. הסתכלתי אז בקנאה ובגעגועים איך מהעבר השני מסתובבים ילדים באופן חפשי ליד חלקות האיכרים, איך מנקרות התרנגולות באדמה, איך טורחים האנשים...לא יכולתי פשוט לתפוס, שעדיין קיים אותו עולם אחר, שבו מותר לנוע בחופשיות במרחב שאינו מגודר בגדרי תיל ושבו משחקים ילדים! אבל בד בבד התחזקה בתוכי האמונה שגם אנחנו נהיה אי פעם בני אדם. קיום החיים שמחוץ למחנה, מראה השמים הבהירים והשדות הירוקים ריככו את הטרגדיות שבחיי המחנה. אז האמנתי, יותר מקודם. בשמועות על תבוסות הרייך בחזית, על התקרבותו של הצבא האדום אלינו,ובשחרורנו שאמור היה להגיע בקרוב. כאן, בשדות הפחותים, בקרבת בתי האנשים היה קל יותר לטפח תקווה. - צריך רק לרכז את כל הכוחות, כדי לעמוד בזה- חשבתי... אבל מהיכן לקחת אותם, את הכוחות? הם התמעטו
בכל פעם. יותר ויותר ואילו הסבל הלך וגבר

(הלינה בירנבאום, 1943 - 1944, מתוך "האשה בשואה", אסף וערך: יהושע אייבשיץ)
 
 
 
 
במשפחה
 
הצלה ומסתור
 
נתינה וסעד
 
קיום מצוות
 
 
 
 
|