logo האשה בשואה
 
     
 
ביבליוגרפיה תמונות ספרים יצירה יחידות לימוד שארית הפליטה במחנה בגטו
 
     
   
     
 

רחל שווארצבוים-קלארמאן, טומשוב, ראווה, טארנוואטקי, מחנה מיידנק, מחנה אושוויץ, צעדות המוות,

ביום שני של שבועות 1942 היתה האקציה (מיבצע השמדה) השניה. בדחף
עוד יותר גדול, כחיות-טרף, התרוצצו הרוצחים, חיפשו, חיטטו בחורים, במרתפים
ועליות גג, וסחבו יהודים אל נקודת-האיסוף. מי שלא יכול היה ללכת נורה
במקום. חזרו ונישנו המראות של האקציה הראשונה. אותן צווחות-הפרא,
מהלומות, דריסת-תינוקות ברגל, צעקות ובכיות - קרעו ממש לבבות. הפעם
הסתתרתי במרתף מוסווה. כפי שסיפרו לי אחר כך היה ליהודי אחד "מזל".
כשעלה על העגלה נפח את נפשו. גופו המת נשאר שכוב בצפיפות בין החיים,
כשהיו כבר עמוסים כל הקרבנות שאל אחד את הגרמנים מה לעשות עם המומתים
המתגוללים ? "להטעינם בין החיים" - היתה תשובת האוברשטורמפירר. לקץ
בכיות ויללות קורעות-לב זזו העגלות מהמקום, את כל הקרבנות האומללים
הובילו לבלז'ץ להשמדה. למחרת אחרי האקציה השניה דמתה טומאשוב לבית
קברות. הבתים הרוסים ושדודים. מספר יהודים, מועטים מאוד, שהיו מוסתרים
היטב ניצלו, נפשות גלמודות ורצוצות. את אנשי מועצת-היהודים חוננו בינתיים
הרוצחים. פרט ליהושע'לה פישלזון ע"ה שעוד לפני זמן רב שלח יד בנפשו, היו שאמרו כי הרוצחים ירו בו, באשתו ובילדם על שסירב לתת יהודים. במקומו
נעשה ליושב ראש אבא ברגרבוים וח"ד. כך התחלנו מעט השרידים להתענות
שוב בהסתר, והיינו נפוחים מרעב ומפחד תמידי מפני המוות המתקרב.

אחר זמן קצר, מאוחר בלילה, דופקים על המחבוא שלי. נבהלתי חזק מאוד
כאשר קראו בשמי ואמרו : "מהרי לרוץ ולברוח, גם אני כבר בורח". היה זה
יהודי שעבד אצל הגרמנים במשרד העבודה. מיד הודעתי למי שיכולתי, אך לא
האמינו. ברחתי לטראנוואטקי. בדרך כבר שמעתי את היריות. טומאשוב נותרה
ללא יהודים.

(רחל שווארצבוים-קלארמאן, מתוך "האשה בשואה", אסף וערך: יהושע אייבשיץ)
 
 
 
 
במשפחה
 
הצלה ומסתור
 
נתינה וסעד
 
קיום מצוות
 
 
 
 
|