logo האשה בשואה
 
     
 
ביבליוגרפיה תמונות ספרים יצירה יחידות לימוד שארית הפליטה במחנה בגטו
 
     
   
     
 

רחל שווארצבוים-קלארמאן, טומשוב, ראווה, טארנוואטקי, מחנה מיידנק, מחנה אושוויץ, צעדות המוות,

באתי לטארנוואטקי פגשתי רבים מבני טומאשוב שעבדו שם קשה ומר, בלי
תשלום רק עבור קצת מזון. ליהודים אלה היו כמובן כרטיסי-עבודה. גם פועלים
נוצרים עבדו שם בעבודות שונות, אך תנאי-העבודה ואורח-חייהם היו שונים
לגמרי. לא ידעו שום פחד ואכלו לשובע. אני התייצבתי לפני מנהל הס"ס קינה
עם כרטיס העבודה שלי כתופרת. הוא היה מרוצה, והתחלתי לעבוד בתפירה בשביל
הפועלים הנוצרים בלי שכר, ומקבלת אוכל מאלה שעבדתי עבורם. מזון היה לי
בשפע עד שיכולתי פעמים רבות לחלק לאחרים. שרר שקט יחסי. תדיר היה המנהל
מרגיעני שלא יארע לנו כל רע. תמיד היה מבטיח שאנו מביאים כאן תועלת
בעבודה, ואמנם נסע ללובלין כדי לפעול להאריך לנו את החיים.

באחד הלילות בא במרוצה אחי הקטן שמואל שהיה מוסתר אצל גויה, מושחר, עירום
ויחף, כי הגויה זרקה אותו. עיני חשכו. יעצו לי שלא לרשמו כי אז יהרגוהו.
הסתרתיו כל פעם במקום אחר. פעם הודיע לי המנהל כי למחרת יקח אותי
לטומאשוב כדי לתפור בשביל משפחתו. מאוד לא חשקתי, אך לסרב לא יכולתי
כמובן, ואכן נסעתי עמו. ישבתי ותפרתי שם. אשתו היתה מרוצה מאוד וטובה
אלי. עיניה הרכות התכולות לא היו כשל אחרים למראה יהודי. מבטיה החמים
הרגיעוני, אך לא יכולתי לשקוט בהרהורי באחי הקטן השוכב שם במקום
סתר, ובקשתי את המנהל להחזירני לטרנוואטקי לפחות ליום אחד. אך הוא דחה
זאת בהחלט : "למה זה דוקא היום ?" - שאל באירוניה. בקשתי את אשתו
וממש בכיתי לפניה. היא לקחה פועל שלה שהובילני חזרה בעגלה קטנה לטרנוואטקי ואמרה לי כי בעוד יום-יומיים תשלח אחרי. אחי שמח בי מאוד עד כי דמעות
שטפו את פניו. נתתי לו לאכול ממה שקבלתי מאשת-המנהל, ובלב הולם ורגש
מנבא רעות הלכתי לישון. לפנות בוקר אני שומעת רעש איום וקולטת
צווחות הידועות של הבריונים הנאצים. אני מציצה החוצה, כל היהודים
כבר עומדים מוקפים רוצחי ס"ס ועד שאני תוהה מה לעשות, מתחלחלת מפחד,
כבר דופקים בדלת: "החוצה חזירים ארורים!". יצאתי. הרוצחים מתרוצצים
'זרים מכל צד ביהודים הבורחים. הנה חולף מאחורי ולארק אטנברג
וסח אלי דבר מה, וכבר הוא מוטל מת מכדור רצחני מהרתי לגשת אל כל הלכודים שעמדו מוקפים רוצחים עם רובים שלופים. מבטי נדדו מהר פה ושם.
את אחי לא ראיתי. רוצח אחד עמד עם רשימה ביד והקריא את השמות. על
חלק אחד ציוו לפנות לצד אחד ולעמוד שם, וחלק אחר - לצד שני. רחל'ה
פוטר הפילה את עצמה בבקשת תחנונים לרגלי הס"ס והשליכה עליו כמה חפצי-
זהב, אך ללא הועיל. את חפצי-הערך לקח אך אותה ואת אמה העמיד בצד
הנידונים. שלושת אחיה לא הופיעו ברשימה ולפי שעה הניחום. עם סיום
קריאת-השמות מודיע איש הס"ס כי התופרת העובדת אצל המנהל בטומאשוב
תיירה מחר ב8- בבוקר. חרדה עברתני. והנה מובילים כבר קבוצה אחת ומכים
בלי הרף. משליכים אותם על קרונות מוכנים. הצעקות והבכיות קרעו לבבות ממש.
גרמני מדושן צעק ברוב הנאה סאדיסטית כדי שהכל ישמעו : "לצאת לבלז'ץ".
וכמה עגלות מלאות עם 70 יהודים בערך זזו בכיוון לבלז'ץ. מהרבה מאוד
משפחות לקחו את הילדים והותירו את ההורים, ולהפך.

(רחל שווארצבוים-קלארמאן, מתוך "האשה בשואה", אסף וערך: יהושע אייבשיץ)
 
 
 
 
במשפחה
 
הצלה ומסתור
 
נתינה וסעד
 
קיום מצוות
 
 
 
 
|