פרל ביניש, טארנוב
תוך זמן קצר הסתגלנו לחיי הגיטו. המזון היה מצוי ביתר קלות מאשר
במקומות אחרים, מאחר ויכולנו לרכוש אותו בצאתנו מן הגיטו. למזלנו,
התאפשר לנו לבשל בעצמנו את ארוחותינו. השתדלנו לבשל ארוחות
טעימות ככל שנוכל, והנהגנו תורנות בישול בין השותפות לחדר. לילות שבת
היו נעימים - סעודת שבת, זמירות, ודברי תורה, אותם הכינה על פי רוב
רבקה. כל בנות "בית-יעקב" היו "קבועות" בקבוצתנו. הכרתי חלק מהן מן
הסמינר שבקראקוב, ואחרות ממחנה ה"בנות", שם נפגשו בנות מכל רחבי
פולין. כולן דאגו האחת לרעותה, והיו מוכנות תמיד לעזור בכל דרך
אפשרית.
(פרל ביניש, מתוך "הרוח שגברה על הדרקון", בניש פרל)
