דבר המפמ"ר
תלמידות ותלמידים יקרים,
בספר במדבר פרק ל"ג מופיע תיאור מסלול המסע והנדידה של בני ישראל במדבר סיני –
וַיִּסְעוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל מֵרַעְמְסֵס וַיַּחֲנוּ בְּסֻכֹּת: וַיִּסְעוּ מִסֻּכֹּת וַיַּחֲנוּ בְאֵתָם אֲשֶׁר בִּקְצֵה הַמִּדְבָּר...
וכך מתארכת הרשימה עד בואם אל הירדן –
וַיִּסְעוּ מֵאֹבֹת וַיַּחֲנוּ בְּעִיֵּי הָעֲבָרִים בִּגְבוּל מוֹאָב:... - וַיִּסְעוּ מֵהָרֵי הָעֲבָרִים וַיַּחֲנוּ בְּעַרְבֹת מוֹאָב עַל יַרְדֵּן יְרֵחוֹ:
נשאלת השאלה - מה מקומה של כרוניקה ארוכה זאת?
הרמב''ם דן בשאלה הזאת וטוען שאכן ''יראה מפשוטו של עניין, שאין תועלת בכתיבת המסעות". (ח''ג, פרק נ' ).
אך, קביעה זאת היא נכונה רק לכאורה. שהרי יש בכתיבת המסעות מצווה: ''ויכתוב משה את מוצאיהם
למסעיהם על פי ה'''. והרמב''ם מוסיף:
''הצורך בכתיבה... גדול, מפני שכל המופתים אינם אמיתיים אלא בשביל מי שראם, אך לעתיד ישוב זכרם סיפור, ואפשר שיכזיבם השומע''.
הרמב''ם טוען שהמאורעות ''אינם אמיתיים אלא בשביל מי שראם''. לאחר מכן, הם הופכים ''סיפור",
שיתכן והשומע יכחיש אותו. כאן נעוצה התועלת - לפי הרמב''ם - ברשימת המסעות. כתיבת המסעות של בני ישראל במדבר והדיוק הגיאוגרפי, הם מעין ניסיון ליצור עדות חזקה שתתגבר על כל ניסיונות ההכחשה.
אתם הלוקחים חלק בחידון החשוב "מעפר קומי", לציון 70 שנה לסיומה של מלחמת העולם השנייה,
הופכים להיות מופקדים על הזיכרון.
בכך שאתם לומדים ומעמיקים בנושא, אתם זוכים לקיים את המצווה החשובה של "זכור" ונוטלים על עצמכם את התפקיד המשמעותי של הנחלת זיכרון השואה. זהו תפקיד חשוב מאין כמוהו.
בברכת הצלחה,
בלהה גליקסברג
מפמ"ר היסטוריה ומפ"א אזרחות בחמ"ד