התישבות
בטחון
אמנות
home
פרק ראשון
הנצחה וזיכרון השואה

שמואל בק

נולד בשנת תרצ"ג (1933) בווילנה, למשפחה מהמעמד הבינוני. בשנת 1941 נשלח עם משפחתו לגטו וילנה. מהגטו הועבר למחנה עבודה ונמלט עם אמו למנזר. ב-1943 נאלצו השניים לחזור לגטו, ובק השתתף בתערוכת ציורים שארגנו אברהם סוצקבר ושמריהו קצ'רגינסקי. צמד משוררים זה העניק לו את פנקס הקהילה, עליו צייר ציורים בהם תיעד את קורות הגטו.עם חיסול הגטו, הועברו בק ואמו למחנה עבודה שבו היה האב. משם התגלגלו למספר מקומות, בהם לודז' שבפולין, שם למד בק אצל פרופ' ריצ'רסקי. ב-1948 עלו בק ואמו לארץ ישראל.בק למד בבצלאל, ולאחר שנה התגייס לצה"ל. לאחר שחרורו השלים את לימודי האמנות בבית הספר הלאומי הגבוה לאמנויות היפות בפריז. ב- 1993 עבר לארה"ב, שם הוא מתגורר ויוצר עד היום. ביצירותיו קיימת התמודדות מורכבת ורבת פנים עם נושא השואה והזהות היהודית.

מגן דוד, 1976
טכניקה: שמן על בד.
משמעות היצירה
ביצירה נראית רצפה שבמרכזה נפערה גומחה בצורת מגן דוד, אשר בתוכה נראים בתים, חלקם נפולים. גווני הציור בהירים. יש שימוש רב בצבע הצהוב, מזכיר את הטלאי שנאלצו היהודים לענוד. מקבץ הבתים בא להזכיר את גטו וילנה,בו חי האמן בתקופת המלחמה שנים מספר. למעשה נראה כאן מעין בית עלמין שבו אבן הגולל הוסטה ובתוך הקבר מתגלה לעינינו הגטו הנטוש. מגן הדוד מזכיר את הטלאי הצהוב, וכן מאחורי הגומחה מצויר טלאי צהוב. הגטו המבודד הוקע אל מחוץ לאוכלוסיית תבל ובדיוק כמו תושביו סומן באות הקלון, אות הנידוי, הטלאי הצהוב שצורתו כצורת מגן דוד. הנוף המתואר הוא נוף סמלי–זיכרון לגטו היהודי שנותר ללא כל יהודי.תושביו, נורו על שפת בור ההריגה בפונאר ולא זכו למצבה או לקבר. העיר הקבורה והחרבה נושאת עדות דוממת למה שהייתה ירושלים דליטא בימים עברו.