התישבות
בטחון
אמנות
home
פעילות דידקטית המשך


אלי ליכטבלאו

אלי ליכטבלאו נולד בעירה קורשוב. בשנת תש"ב (1942) נשלח יחד עם אשתו לגטו טרזין ושהה שם עד שנת תש"ה (1945). הוא הרבה לצייר בהסתר בגטו. כאשר נעשו חיפושים אחר יצירות אמנות מחתרתיות, הוא קרע את ציוריו לגזרים אך שמר אותם. בשנת תש"ט (1949) עלה לארץ. לאחר המלחמה שיחזר האמן את הציורים מהגטו באמצעות הגזרים של היצירות. במשך עשרות שנים עסק בעיצוב חלונות ראווה.

חלומות על ארץ ישראל, 1943
טכניקה: צבע מים ודיו על ניר.
משמעות היצירה:
בציור מתואר אדם השוכב במיטתו, מעליו בועת חלום ובתוכה תיאור של ארץ ישראל. ארץ ישראל מתוארת כמקום מזרחי עתיק ומחודש. יש בו גמלים, מבנים עתיקים וחדשים, שיח הצבר ושילוב של הטלאי הצהוב. האמן הוסיף את הביטויים הבאים: "חלוצים", "פטה מורגנה", "בית אבות של העלייה השישית", ביטויים המביעים תקווה וחזון לארץ ישראל כמקום מציאותי. הניגוד לארץ ישראל הוא המקום שבו נמצאת הדמות המוקפת גדר תיל וטלאי צהוב. השימוש הוא בכתמי צבע ומשטחי צבע. קיים ניגוד ברור בין צבעים בהירים לכהים, וכמו כן ניגוד בין האור לצל ובין הדמות לבין כל הסביבה. הדמות והמיטה מוארים, בניגוד לרקע הכהה. ניגוד זה מתאר את הניגוד שבין ארץ ישראל לבין המציאות בגטו, אך גם את הניגוד שבין העולם הפנימי לבין המציאות החיצונית. סגנון הציור דומה לקריקטורה, איור או קומיקס בדרך השימוש בקו, בסכמטיזציה של הצורות )חוסר ירידה לפרטים( ובצבעוניות הבלתי מציאותית. כמו כן, שילוב הטקסט בנימה הומוריסטית במקצת תורם לאפיון זה של הציור. הרעיון העולה מהציור הוא של געגועים לארץ ישראל כמקום של אור, חופש ובנייה, לעומת הגטו המתואר כמקום סגור וחשוך. היכולת לחלום נותנת ביטוי לחיי הרוח והנפש שאינם כלואים במקום הפיזי.