התישבות
בטחון
אמנות
home
פרק שני
תיעוד השואה

סם (שמואל) הרצינגר

נולד בזווירצה שבפולין בשנת תרע"ז (1917). ב1937- עבר לבלגיה ולמד באקדמיה לאמנות באנטוורפן. ב-1941 נישא ועבר להתגורר בבריסל. במאי 1944 נעצר עם אשתו ושולח לאושוויץ. הוצעד בצעדת מוות. אשתו ושאר בני משפחתו נרצחו. לאחר השחרור חזר לבלגיה והמשיך את לימודי האמנות בבריסל. ב1956 נישא שנית באנטוורפן לסופרת וציירת אדית בק. ב1978 עלה ארצה עם משפחתו, התיישב בערד וייסד עם רעייתו את רובע האמנים בעיר. נפטר בשנת 1981.

צעדת המוות, 1971

טכניקה: חיתוך לינוליאום.
משמעות היצירה
במרכז הציור, המצויר בקווים, נמצאים ההולכים בצעדה. הם רזים, כמעט ואין להם מתאר גוף, פניהם כמו מגולפות מאבן ומבטיהם שקועים ברצפה. זהו רק מקטע אחד מבין ההולכים הרבים. מתחתם, בקווים עבים, מצוירת האדמה, שכבות שכבות, דבר הגורם לחשוב שאולי ההולכים צועדים על אחיהם המתים. בקצה התמונה זרוק אדם מת. הצייר מיקם אותו בצורה שבמבט ראשון זה נראה כמו רהיט זרוק. פניו וגופו של האיש רזים להחריד ואיבריו מעוקמים בצורה שאינה טבעית (רזון המכונה 'מוזלמניות'). דבר זה מבטא את היחס של הנאצים ימ''ש לאנשים כמו חפצים. הצבעים בהם השתמש הצייר הם שחור ולבן. האווירה העולה מהתבוננות בו היא של חדלון, אווירה של קדרות, ייאוש ופחד. הציור מתאר את צעדת המוות. הצעדות הנוראיות בהן הוליכו הנאצים את האסירים בסוף המלחמה. ההולכים אינם רואים אור בקצה המנהרה, מבחינתם זו צעדה אל הסוף. הציור הזה מבטא היטב את החושך ואת חוסר התקווה שאחזה באנשים הצועדים בצעדות.