תמונות מיום העיון

1
2
3
4
5
התישבות
בטחון
אמנות
home
בשואה
קורות חיים

הגרמנים פלשו להונגריה ב-19 למרץ 1944 והתחילו להצר את צעדי היהודים. לאחר זמן קצר, התאומות יחד עם שאר יהודי העיר "הועמסו" על רכבת משא ובקרון של בהמות בו הצטופפו כ-100 איש הגיעו למחנה ההשמדה בירקנאו אושוויץ.
האם הבטיחה לבנותיהּ התאומות שהיא לא תיתן אותן לאף אחד ואף צעדו יחדיו שמאלה בסלקציה של ד"ר מנגלה. לפתע, מתוך אינסטינקט אימהי של "יידישע מאמע" לא מוסבר, האם חזרה ופנתה לד"ר מנגלה: "הנה, יש לי תאומות, קח אותן!" בשמחה הוא העביר את הבנות ימינה. הבנות צעקו בפלצות לעבר אמן, שהבטיחה בזמן שהתרחקה שמאלה: "מחר נבוא וניקח אתכן". ההבטחה לא קוימה.
התאומות חוו שגרה של התעללויות, השפלות וכאב כשהדוקטור השטני, מנגלה, מנסה לפצח את הקוד הגנטי של לידת תאומים.
לקראת סיום המלחמה, בחודש טבת תש"ה (ינואר 1945), בשלג כבד, הצטרפו הבנות ל'צעדות המוות' כשהן עטופות רק בשמיכה. כשלאה ז"ל התיישבה באפיסת כוחות, תוך סירוב להמשיך בהליכה, זרקה חדוה מעליה את השמיכה שלה, והחלה לסחוב את אחותהּ הכושלת כששתיהן עטופות בשמיכה של לאה ז"ל. כך הצילה חדוה את אחותה.

דודן של התאומות היה ממונה על המזוודות של היהודים שהורדו מהרכבות. כאשר נודע לו על הימצאותן של התאומות במחנה, הצליח להבריח להן סידור.
האחיות התפללו בו בכל עת, ממנו הן שאבו תעצומות נפש. כשראו התאומים האחרים בצריף את השפעת התפילה על השתיים, ביקשו גם הם להתפלל...