התישבות
בטחון
אמנות
home
בחזרה לראש העמוד
התרומה לבנין הארץ תמונות

לאחר השואה הגיעו שליחי בני עקיבא לאירופה והביאו ילדים ונוער, פליטי-שואה, למקומות הכשרה לקראת עלייה לא''י. (עיקר ההוצאות הכספיות מומנו ע''י הג'וינט). המושב ניר גלים הוקם ב-1949, תש"י, כתוצאה מאיחוד של שלש קבוצות, מתוכן שני גרעיני הכשרה: גרעין ''גאולה'' (שהתחיל עם השם ''מיהא''- ''השאיפה'' בהונגרית) וגרעין ''צרד'' (שאת פעילותו עשה בצפון הונגריה, בחווה של יהודי ניצול שואה שהעמיד את אדמותיו לצורך הכשרת הצעירים). חברי הגרעינים שהגיעו ארצה גויסו להגנה וחלקם נפלו במלחמות. הקבוצה השלישית הייתה של חיילים משוחררים בשם ''ניר וגל', הם רצו להקים מושב שיתופי המתבסס על חקלאות ודיג.

באב תש''ט (1949) החברים הראשונים מגרעיני ''צרד'' ו''ניר וגל'' הגיעו לבניין הלא-מושלם של ישיבת כרם ביבנה, וחברי ''גאולה'' הגיעו לאחר כמה שבועות. שם התגבש הגרעין הגדול והתכונן לעלייה לקרקע. הם גרו יחד באולם גדול, עם מחיצות לשם הפרטיות. התנאים היו קשים (קור, לחות, אוכל דל וכו'), אך עם זאת, מצב הרוח היה מרומם. חלקם עבדו בקיבוצים שבסביבה, חלק בפרדסים שננטשו על ידי הערבים, וחלק הכינו את העלייה למקום. השאלה המרכזית שנצבה לפניהם הייתה היכן להקים את היישוב. הוצע להם אזור הכפר הערבי " עַרַבּ סוּכּרֵיר" - מערבה לקבוצת יבנה, קרוב לים. ['סוכריר' על שם הוואדי (נחל לכיש)] הוואדי היה מלא מים מתוקים, וגם הים כמקור פרנסה טוב התאים לחלק מחברי הקבוצה שרצו לעסוק בענף הדייג. גם מבחינה ביטחונית נחוץ היה להקים יישוב יהודי באזור שהיה דל בישובים יהודים. סיבה נוספת הייתה ''ההתיישבות הגושית'' של הפועל המזרחי (הקמת יישובים דתיים בסמיכות כדי שזה יקל על ארגון החינוך והפעילויות המשותפות). המקום נבחר בסמיכות לקיבוץ.
בסוף 1950 פרשו חברי הגרעין ''ניר וגל'' מהמושב (בעקבות ויכוח על הקצאת תקציבים), ובאותה שנה החליטה וועדת השמות של קק''ל לשנות את השם ל''ניר גלים'' מכמה סיבות: 1. שם ישוב בן שתי מילים - אין הראשונה בהן צריכה להיות מקושרת לשנייה על ידי האות ו', כי אם נסמכת על השנייה, כגון: בית השיטה, בית העמק, בית חנן. 2. השם ניר גלים מבחינת תוכנו הוא שם סמלי יאה לישוב חקלאי על שפת הים.

הרב בן ציון פירר
רב הישוב בראשיתו ב1957 נתמנה לרב היישוב ניר גלים. הרב היה לבוש תמיד בקפידה במעיל רבנים ארוך וחבוש מגבעת שחורה. הוא היה מעורב במתרחש במשק. ‏סדר יומו היה עמוס: שיעורי תורה למבוגרים ולנוער, פתרון בעיות הלכתיות, כתיבת חידושי תורה וסיפורים חינוכיים לילדים ולמבוגרים. היבול הספרותי פרי עטו של הרב עשיר ביותר. הרב נפטר בשנת 1988. כיום, רב המושב הוא הרב צבי ארנון יבדל"א.

בית הכנסת
בשנת 1959 ‏נחנך בית הכנסת הקבוע של ניר גלים, במסיבה גדולה ומושקעת על ידי החברים. את ארון הקודש, הספסלים והספריות הכינו כמובן בנגריה. על אחד הקירות הציבו לוח זיכרון לכל בני המשפחות שנספו בשואה. בית הכנסת היה וגם מהווה כיום את מרכז העניינים. שם מתפללים, לומדים, שומעים שיעורי תורה מפי הרב וגם "מנהלים" את כל המשק.

מרפאה
בשנת 1972 ‏הוקמה מרפאה חדשה, שהביאה את הקידמה לניר גלים. צוות המרפאה עסק ברפואה מונעת והתאים עצמו לגילאי התושבים. מעבר לטיפול הרפואי מהווה המפגש של החברים במרפאה גם מקום מפגש חברתי.

צרכניה
הצרכנייה היא מעין המכולת בעיר. בשל התרחבות היישוב, נעזב המבנה המקורי (המשמש כיום כספרייה וארכיון) ועבר למבנה סמוך ששימש בזמנו כמחסן טבק, כמפעל בשם "נאוה" (לייצור צעצועי עץ וקולבים) וגם כמחסן למיון מלונים. המבנה הגדול והמרווח שנבנה בשנת 1983 ‏מהווה בנוסף לייעודו המקורי גם כמקום מפגש. בשנות השישים היו משלמים עם כסף פנימי שהיה שווה ערך בכל לכסף המדינה אבל חסר ערך לחלוטין מחוץ למשק. שטרות של 1,5,10,15 לירות, 5,10,25 אגורות, והמילים "ביצים" או "חלב" היו מודפסים על נייר פשוט עם חותמת הגזבר.

המועדון הגדול
המועדון הגדול היה הלב הפועם של ניר גלים. הוא הוקם במקום בו שכנה בית הבאר. זה היה אולם גדול מאד שענה לצרכיו הרבים של המשק. בזמנו הוא שימש כמחסן בננות, אחר כך כמחסן אינסטלציה, אחר כך כחדר אוכל ואחר כך כמועדון אירועים (בו נערכו מסיבות יום העצמאות וכן חגיגות בר המצווה ובת המצווה של בני המשק). הוא שימש גם כאולם הסרטה וכאולם מופעים. בכל ערב פסח הוא שימש גם לאפית מצות. המבנה איננו קיים היום ובמקומו יש היום סתם אדמה.

בית העדות
(''בית העדות למורשת הציונות הדתית והשואה'') בניר גלים: הוקם ב1989 על ידי עמותת ותיקי בני עקיבא במרכז אירופה, במטרה להנחיל את מורשת הציונות הדתית. לפני, בזמן ואחרי תקופת השואה. בבית העדות קיימת פעילות חינוכית רבה.

צריפים
התושבים הראשונים היו גרים בצריפים זהים, קטנים, צנועים עם רכוש דל. כיום נשמרו חלק מהצריפים ובתוכם החדרים על הרכוש המקורי שהיה בהם. אחר כך הצריף שימש כמועדון לילדים.

חינוך
בית הספר שבקבוצת יבנה היה ונשאר בית הספר היסודי. רוב הילדים ובני הנוער ממשיכים ללמוד שם גם בחטיבה ובתיכון. ישנן בנות אשר ממשיכות לאולפנות ובנים שממשיכים לישיבות.

האוטובוס הצהוב
לאורך ההיסטוריה של ניר גלים, מלווה "האוטובוס הצהוב" את הילדים לבית הספר בקבוצת יבנה. אין מדובר רק באוטובוס של המועצה האזורית חבל יבנה כי אם במותג. קדמה לאוטובוס עגלה עם חמור, ובה הגיעו ראשוני התלמידים לבית הספר.

כיום
ניר גלים מונה כ180 משפחות (נכון לתשרי תש''ע), כ-40 מהן הן מבני דור ההמשך. משנת 1990 ועד היום נערכות ''נסיעות שורשים'' של ההורים והסבים עם הדורות הבאים שלהם (השני והשלישי) ילדי ניר גלים לומדים בבית הספר המשותף שבקבוצת יבנה עד כיתה ח'-ט', ומשם הם מופנים- הבנים בדרך כלל לישיבות תכוניות של בני עקיבא והבנות לאולפנות. הדור השני מהווה 40% ‏מכלל החברים במשק. בשנים הראשונות להיותם משפחות צעירות, חיי החברה היו פעילים ותוססים. ארוחות משותפות, בילויים, טיולים ועזרה הדדית. ‏באמצע שנות ה – 90 ‏הוחלט באסיפה כללית שנשים יכולות לעבוד מחוץ למושב ולשמור את משכורתן בחשבון בנק פרטי. לנשים המבוגרות יש אפשרות לעבוד בניר גלים בתחומים שונים תמורת משכורת לפי שעות עבודה. במקביל החלו גם חברים לצאת לעבודות חוץ, והם הוכרזו כחברים בחופשה.

תמונות מיום העיון

1
2
3
4
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24
25