אודות
התישבות
בטחון
אמנות
home

יחידת הלימוד שלפנינו פותחת בנקודת הזמן של השחרור, היא עוסקת לא בסיפור של השואה אלא במה שעברו ניצולי השואה לאחריה. נקודת הזמן של השחרור שונה ממקום למקום - בעוד שיהודי מזרח אירופה החלו להשתחרר בראשית 1944, הרי יהודי הונגריה נשלחו למוות רק בקיץ 1945.
בעוד שלעמי אירופה השחרור לווה בתחושת אושר וניצחון הרי אצל היהודים השחרור לווה בכאב חזק, יש המתארים אותו כיום העצוב ביותר בחייהם. זמן בו כל הכוחות שאזרו עד אז –עזבום.
אבל מרגע זה מתחילה השיבה לחיים.
הצעד הראשון היה לחזור לבית אותו אלצו אותם לעזוב. כמעט כולם לא מצאו שריד מן המשפחה ונשארו הם לבדם. הם נתקלו, במזרח אירופה, בשנאה מחודשת ואף בפוגרומים, משכניהם הפולנים, האוקראינים וכ"ו.
מכאן מתחילה הנדידה של המוני יהודים מערבה "הבריחה" בתנאים לא תנאים, בשלג במעברי הרים, בהסתתרות מעינם של משמרות הגבולות, נשים זקנים וילדים שרצו להתחיל את חייהם מחדש בארץ ישראל.
הם הגיעו למחנות העקורים בגרמניה, אוסטריה ואטליה, הצטרפו לפליטים יהודים שכבר שהו שם. התנאים היו קשים, חלק מן המחנות שמשו קודם לכן כמחנות ריכוז נאציים .
ארץ ישראל סגורה הייתה ליהודים, אך נחישותם של הניצולים להגיע לארץ בכל מחיר הקימה את מפעל ההעפלה. בדרך זו הצליחו אלפי ניצולים להגיע ארצה, אך ההעפלה גם גבתה מחיר של סבל בל ישוער ולעתים אף גבתה חיים.
השלב הבא, משהגיעו ארצה, בין אם לפני קום המדינה ואם לאחריה היה שלב הקליטה. המדינה שזה עתה נולדה, התמודדה עם מחסור כלכלי, בעיות של שיכון ובטחון, מלחמות, תחושות של התנשאות וניכור ועוד. ועם זאת, הניצולים משקמים את עצמם, בונים משפחות, משתלבים בחברה ובמדינה ותורמים לה בתחומים רבים.
אחרי שהתנסו בתופת של אירופה הנאצית, אחרי שחוו כאב ואבדן של כל היקר להם, הצליחו הניצולים לשקם את עצמם, להקים משפחות,לבנות וליצור, לפעול למען כלל ישראל ומדינת ישראל ובכך לתרום תרומה משמעותית לחיים החדשים שלאחר החורבן.
יחידת הלימוד המוצגת בזה פותחת צוהר להיכרות עם תרומתם של ניצולי השואה, ולהערכה של תרומה זו לבניין העם והמדינה. יחידת הלימוד מבוססת על תערוכה פעילה אותה הקימו והפעילו סטודנטיות שנה ב', מתכנית מצוינות-רג"ב [ראש גדול בהוראה] במכללה ירושלים.
התערוכה מתמקדת בארבעה תחומים של עולם הרוח והמעשה בהם באה לידי ביטוי תרומה משמעותית של ניצולי השואה: עולם התורה והחסידות, התיישבות [שימת דגש על התיישבות דתית], הגנה וביטחון, אמנות ויצירה.
קדם להקמת התערוכה מחקר מקיף של הסטודנטיות בכל אחד מהתחומים הנ"ל. המחקר כלל תחקיר שטח-מפגש עם מקומות ודמויות מפתח, ושילב גם סיפורים משפחתיים בפרט בתחום הביטחון. באירוע הפתיחה של התערוכה נכח צוות ההוראה של המכללה והמפקחת על תכנית מצוינות ד"ר רמה קלויר. כלם הביעו הערכה רבה לחשיבות החינוכית והערכית שבמיזם ייחודי זה. בתערוכה בקרו תלמידות אולפנות מירושלים מכיתות ט'. לאחר התכנסות וצפייה במצגת פתיחה שהוכנה ע"י הסטודנטיות, חולקו הכיתות לקבוצות. כל קבוצה עברה בתחנות השונות, כאשר תהליך הלמידה מלווה בחוויה רגשית ובהפעלה עצמית.
שלב ההדרכה בתחנות היה מאד משמעותי לסטודנטיות, פרחי הוראה, מבחינה חינוכית ודידקטית.